בס"ד
לא בחסד
ולא ברחמים
כי אם בזכות
המעשה
והרצון
אשר
נעמוד מלפניו
כי הטוב
אינו מיטיב ברחמיו
אלא בזעת
אפינו
בעמל אשר נשמח
בו
ובתפילה
אשר מתוכי
ארקדנו.
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין לי הרבה מה להגיד לך, חוץ מזה שהייתי רוצה להחזיק לך את היד כל פעם שנגמר לך האוויר... אם תמשיכי להחזיק באמת שלך (ולא תמיד צריך להלחם על זה) מספיק זמן, היא תישאר כזו. את מציירת את העולם כל כך שחור, אבל מתי קמת בפעם ההאחרונה מוקדם בבוקר, נשמת את האוויר הטרי ושמעת איזה שיר טוב בגלגל"צ? האמת שלך מתחברת לטוב, לטוהר, לתום- יש את כל הדברים האלה בעולם הזה, יש לאמת שלך מקום. אני מאמינה שאם זה כ"כ חשוב לך את תמצאי את הדברים האלה... שיהיה לך המון טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] לא נחלשת הלהבה לא נחלשת, רק לפעמים זה נדמה, כי לפעמים מתעלמים מהלהבה ומנסים לשפוך עליה מים, אבל היא לא נחלשת כי כמו שאמרת- היא נשמה, ונשמות לא נחלשות, אנחנו פשוט מחביאים אותן לפעמים. חוצמיזה זה יפה, כן ואמיתי. מסכימה בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת ולא מאשימה. אני מבינה את כאבך דינה, כואבת איתך. קשה לי עם המשפט האחרון- על כך שהעולם כמנהגו נוהג הוא חסר חיים. אמת. יש משהו אטום באנשים שלא מרגישים כלום בעת הזאת- אבל אין זה הופך אותם ל"חסרי חיים". זה הופך אותם אולי ל"מנותקים" מהעם, לאדישים, אפתיים- אבל ליבם ונשמתם במקומם מונחים- ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] חבובה זה מה שאמרת לי אז, מנוסח בכזה דיוק. הדימוי בעיניי נפלא, באמת. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין, לראות יד אוחזת עיפרון- לכל אדם יש אחיזה טיפה שונה, אחת כזו ששיכת רק לו... זה מין דיוקן עצמי דרך הידיים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למהללים אני קוראת לזה: זעקה אילמת. ומה שיפה הוא שכל אחד יכול לקרוא לזה איך שהוא רוצה. בעיניי זה מאוד מוסיף המיקוד של האור על היד והחושך בצדדים. זה מאוד ממקד את המבט של המסתכל. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו פאזל השיר שלך הוא בעיניי כמו פאזל- כל מילה מורכבת במקומה הנכון- והשימוש במילים הקשות והחדות רק מוסיף למה שהשיר משדר- נהנתי מאוד, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ? [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] ? זו ביקורת ממש חריפה, וממש קשה לי איתה. טשטשת לגמרי את הגבול בין "פקןדה בלתי חוקית בעליל" לבין פקודה שחלק מהציבור אומנם לא מסכים איתה, אבל בכל זאת, לא מדובר ב"בבאי יאר- 2"! אתה מציג באור מאוד נלעג הן את המפקד, והן את החיילים- שהם כולם חסרי מצפון למרות כל הציוד ה"דוסי" הכבד שעליהם. אני לא יודעת אם זו ביקורת שאתה מביע, פארודיה וכ"ו, אבל אותי זה הרגיז. אל תחשוב לרגע, שלמישהו מהחיילים או המפקדים, הולך להיות קל ומהנה אפילו- ב-י' באב. [ליצירה]
