את צוחקת ואומרת
"משם לא נחזור".
אני מהנהן ושולח ליטוף.
את מזמרת לי על ימים שעברו
על חורפים בהם ירדנו לוואדי
שם קילפתי אותך לראשונה.
"משם לא נחזור"
את ממשיכה
ואני
ממשיך ללטף.
כשנגמר,
אוטובוס אחרון חלף.
[ליצירה]
תמי, אין כמו חברים בימים מעוננים? זה מה שיש לך לומר?
חוצמיזה, אין עניין הפרסום כתמיכה אלא כביקורת יצירתית. לכן, הרוצה בתמיכה- או בבלוג או פסיכולוג. לא כאן המקום. מסר אישי? אישי. עוד לא פאשיזם (על אף שיכול להיות נחמד).
זהו.
תגובות