מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם יורשה לי להתערב בדו שיח, אז- לחבר את התגובה לשיר. או לכתוב אותה כיצירה נפרדת, בעיני, היא יותר יפה מהיצירה המקורית... [ליצירה]
- [ליצירה] רגיש ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותבת זאת כך: "מעולם לא הבטחתי לך דבר: לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך לא הבטחתי מזור לכאבייך לא הבטחתי זר של פרחים אדומים, ולא אודם לחי בלחישת אוהבים לא הבטחתי לך קיץ או חורף ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף. מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה, מלבד אהבה..." [ליצירה]
- [ליצירה] מממקקקקקססססססייייייםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו המליץ- אז באתי... מתאים לך אביב- להתחבר. הכוונה יפה, אם כי השיר, כשיר, פחות זרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, על התגובה החמה, המושקעת והכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מדוייק, מתומצת, עדין ומעורר של רגע קטן הטומן בחובו כה הרבה על רבדיו הרבים... [ליצירה]
- [ליצירה] היה לי קשה לקריאה... התמונה יפה- אולי לחזותי-?! [ליצירה]
- [ליצירה] קסום, רגיש, עצוב, אמיתי ונוגע... "שמזוודה קטנה כבר ארזת" לא צריך לשנות את גוף? למה ארזת- בגוף שני? לא ארזה? [ליצירה]
תגובות