מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד, רעיון אמיתי ולכן כ"כ נוגע ויפה. אבל הייתי מסווג זאת תחת מונולוג או מכתב ולא שירה. בהצלחה בדרך החדשה שאיננה קלה, אך שכרה הרב בצידה [ליצירה]
- [ליצירה] עמית- תודה, אני שמחה שמצאת כאן מילים יפות, זו התחלה. אז הצעת העריכה שלך היא-? [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת טוב... :) [ליצירה]
- [ליצירה] יותר טוב, בהחלט משופר. הכנסת את השורות שהמלצתי- זה מוסיף, אבל גם קיצרת וליטשת-וזה מצויין. אם יורשה לי: כשאתה בא להציג ניגודים בשיר (למשל-שקיעה ושחר), כדאי לנסח זאת בניסוח פחות בנאלי למשל- "לא הבטחתי לך שקיעה ולא את אור השמש", או- "לא הבטחתי את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר". וכך לגבי שאר הדימויים הרלוונטיים. [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
- [ליצירה] אביבוש- זה יפה וכ"כ שונה מהכתיבה הרגילה שלך- שונה וטוב! [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה שקיבלת את עצתי ופירסמת זאת כיצירה, שמחה ששירי נתן לך השראה ליצירה זו :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לידוע- וכי למה טעון? [ליצירה]
תגובות