מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הצלחת להשמיע מעל דפי האתר את הצרחה בדממת המילים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! כ"כ עדין , מלא, רגיש ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי: הייתי משנה את שכתבת כך: "הרוח נשאה אותה כאבק לעיניי וכסערה חולפת עברה על פניי מותירה תחושה של בדידות" ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] פה, אמיתי, שקט עוצמתי [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) אכן- שורות עידוד... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי, איזו עדינות, כמה רגישות, נועם ותוכן. שמעתי את החליל, את התנים וציוץ הציפורים, ראיתי את הכוכב המנצנץ, הרגשתי את האדמה הלחה ואהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, ריגשת אותי [ליצירה]
- [ליצירה] שי, התחלת להגיב לעצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין- כתיבה נפלאה (וממך יהונתן לא ציפיתי לפחות!) משחק המילים עשיר, מגוון, מתוחכם ויפה. התכנים ואופן שזירתם - פשוט משובח! [ליצירה]
תגובות