[ליצירה]
ותשובה ותפילה וצדקה
מעבירין את רוע הגזירה.
וכבר אמרו חז"ל: במקום שבעלי תשובה עומדים
אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים.
גיסי לשעבר יעץ לי עצה חכמה האומרת: שרק כאשר אתה עוזב פרק אחד בחייך ונותן לעצמך שהות להיות לבד עם עצמך, רק אז אתה יכול להתחיל בפרק חדש שעשוי להיות טוב יותר מהקודם, ומתוך ניסיון אישי-זה עובד.
[ליצירה]
אין בעולם חטא ועונש, אלא האדם בוחר במסלול בדרך בה הוא רוצה ללכת. בסופה ממילא יהיה הגמול.
בחר בדרך הרעה - הוא אשם בעונשו.
פרש מדרכו הרעה - וממילא לא יגיע אל העונש.
המקום מציב לנו את אפשרות הבחירה וביופי תבונתך ניסחת את שלב ההתלבטות לפני הבחירה עצמה בחן רב!
בהצלחה בדרכך.
יהי רצון שהמקום יאיר את עינייך לגבי הדרך הנכונה עבורך!
[ליצירה]
מדהים!
הכנות והפשטות פשוט עושים את זה!
והתוכן והצורה מתמזגים בצורה מושלמת!
ומי מאיתנו לא מתחבט ב"מה היה קורה אילו"...
מאחלת לך ולכולנו לפתוח את הדלתות הנכונות והמתאימות לכל אחד מאיתנו...
[ליצירה]
מאוד יפה. אין אמא שלא תצטרף לתפילה. חייבים אבל לזכור שהלא נודע מכיל גם את הסיכוי שמעל לבינתנו ותקוותינו האנושיות, לצד הסיכון שתמיד מדאיג. לילה טוב, ואל תדאגי, כי ה' הוא שיודע ואל תשכחי שפירוש המילה חדעת זה לאהוב. התפקיד היחידי של הדאגה הוא לעורר אותנו לבקש ממנו, להזכיר לעצמנו שהבטחון הוא רק ממנו. כמו שכתבת: שאין עוד מלבדו. מרגע שביטאת את בקשותיך, אפשר לחדול מהדאגות המציקות. אנחנו בידיו הטובות.
[ליצירה]
מי ייתן
היקפה של התפילה לא הותיר ריק בשום תחום, היא כ"כ מקיפה ויסודית.
יישר כח !!
מרגש ואף חונק בגרון.
מי ייתן ותענה תפילה זו תמיד.
ראי הצטרפותי.
[ליצירה]
מובן,ע"פ הרעיון,שהכוונה כאן ל"ידיים מלוכלכות" במובן ה"נָקי",(בּנִגוד לסטריליות המתועשת)כי הן גם "מתוקות".
מסכימה עם סתיו, שלמילה "מזוהם" יש קונוטציה שלילית,של מֵעֵבר ללכלוך פיזי(כמו גם למילה:מטונף)
אך כאן ניתן להבין שהלכלוך הוא פיזי פשוט בלבד, ולכן זה לא מעליב..
(ביחוד כאשר מבינים את הרעיון,ומכירים את יוצרו..)
וביצירה מסוג כזה, כבר לא ניתן לתקן את המילה
לסתם "מלוכלכות"..
[ליצירה]
מסכימה איתך, שאין צורך בטכּסים ושירים דביקים כדי שילד יעריך ויאהב את אִמו..
וגם,שאמא,כמו כל אדם,אינה מושלמת,
ולכן, היא לא מָאוֹר גדול..
אך עדיין חושבת, שילד,בכל גיל,
רואה בהורה דמות מגוננת,מיטיבה,
שיוכל לסמוך עליה,שתִשאף לטובתו תמיד..
ואם צריך,תוֹדֶה בטעות, ואף תִלמד ממנו לפעמים..
עברה שנה מאז כתבתְ, ורק עכשיו ראיתי..
כי כתבתי את "שאלה של אמא", וחיפשתי עוד דעות של אמהות..
כל טוב לך!
[ליצירה]
תגובה זו אינה אודות היצירה: "ילדה מחברון" של מאיר פרידמן, אלא בהקשר לתגובות שבעקבותיה:
תחושת כעס ועלבון הציפה אותי, כמו את האחרים, כשקראתי את תגובתו הבוטה של היוצר על הביקורת העדינה של "ערוגה" ליצירתו. ממש נפגעתי במקומה!
כי גם אם יוצר חושב שהביקורת לא נכונה או לא חכמה בעיניו, הרי כולנו בני-אדם, ויש דרכים אנושיות להגיב ולהביע אי-הסכמה, גם מבלי לרדת לפסים אישיים, ולפגוע עם כינויי-גנאי נמוכים..
במחשבה שניה, קטונתי, אך אולי היוצר, מוכשר ככל שיהיה, הוא אדם שזקוק לחמלה... ואולי ניתן לקרוא בין השורות של תגובותיו הבוטות את קריאתו לעזרה, וכמיהתו למילה טובה..
אך לא כאן המקום לפתור מצוקות רגשיות ותסכולים, ובודאי לא במחיר של פגיעה בזולת!
יוצר אמור לדעת לקבל גם ביקורת, במיוחד אם היא מנוסחת בצורה תרבותית ועינינית.
להבנתי, האתר הזה מתאפיין ביוצרים בעלי סגנון ואופי-כתיבה ברמת איכות מסוימת, שמוצאים כאן שפה משותפת. לכן היצירות שמתפרסמות כאן עוברות תהליך סינון, כדי לעמוד בקריטריונים של רוח האתר.
חבל שאין קו-אדום גם לסגנון התגובות... כדי שהאתר ישמור על אופיו היחודי, הנקי והאיכותי יחסית לאחרים.
כעת, אני מקווה שהיוצר יקבל את תגובתי זו כביקורת בונה, ושלא אהיה הקורבן הבא של תגובתו המצליפה, בשל תגובתי זו... איזו טעות.. :-)