[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
המון כאב מאופק מצאתי בשיר הזה,
והשאלה "למה" צועקת ממנו - צעקה אילמת...
[זאת בהנחה שהבנתי נכון...]
יצירה חזקה במיוחד
ומבחינה ספרותית - קטונתי מלנתח או להבין
אבל ברור לי שהכותבת מוכשרת מאוד!
[ליצירה]
השם מחייב ואכן לא אכזבת - זה משהו טוב :-)
אז הדרך אל האושר כן מתגלמת בפרטים הקטנים אה?
הדפסתי - נראה לי מאוד שימושי וגם לא מסובך לביצוע :-)
תודה...
[ליצירה]
שם הקטע משך אותי אליו...
מניסיון - צריך איזה נחשון פנימי שידהר קדימה, אבל צריך גם המון סייעתא דשמימא שתביא את האדם הנכון...
גם אהבתי מאוד את התגובה של כינרת - מחזקת וכנה :-)
[ליצירה]
וואו - חזק!
גרמת לי לרצות כבר לשמוע את נגינת היורה ושירת הרוח (גם אני טיפוס חורפי :))
כתוב ממש יפה, זורם ומדהים,
לאחר קריאה שלישית נותרו לי שתי שאלות:
* לא יכולה להשתחרר מהתחושה שהשיר מדבר לא רק על ממלכת החורף אלא מתאר משהו גדול יותר - יכול להיות?
* למה הכוונה ב"עיר התלויה" ? (האם הכוננה לנטיפים?)