[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
רוני...
שוב ביקורתך אינה מובנת.
רואים ביצירה הזאת (כמו בכל יצירותיו של חזקי) מהלך.
בתים א-ג: געגועים לאקסית.
בית ד: חוסר היכולת להיות עם האקסית
בית ה: סיכום - צפייה לישועה.
כך שודאי שהדברים אינם קטעים נפרדים תלושים מיומן שחוברו להם יחדיו.
עם קצת התבוננות תוכלי לחסוך מעצמך מבוכה...
[ליצירה]
תמי, אני מוכרח לחלוק עלייך בנוגע לשיר הזה.
השיר מאוד קצר - דבר שלא אופיני לחזקי - אולם דוקא במיעוט המילים מתגלה הגדולה של השיר.
בחזרה על המילה "שוב" ארבע פעמים, הוא מתאר לנו, איך בכל פעם ששידוך מתפקשש לו, חוזר אותו תהליך שוב ושוב, והתהליך עצמו הוא פשוט: כאב ומשם הפנמה שהכל מאת הקב"ה וממילא הכל לטובה.
דוקא בכך שהשיר קצר, מתגלה המסר הגדול החבוי בו, שייתכן שהיה מתפספס ביצירה שהמילים בה מרובות.
בנוסף, אני חושב שבקיצור היצירה, יש מעין הרגשה שלכותב אין יכולת להביע את עצמו במילים מרובות, כי הוא אמנם מפנים שהכל לטובה, אבל עדיין כואב לו.
[ליצירה]
רוני...
אמנם היצירה איננה לטעמי, אבל הביקורת שלך כתובה בצורה לא מובנת.
הרעיון ביצירה פשוט: למרות כל הסיבוכים של הגאולה, אנחנו צריכים להבין שאנחנו מתקדמים. מדוע את חושבת שהרעיון ילדותי? אנא נמקי את הביקורת שלך.
[ליצירה]
חיים בכל רגע, תוך התבוננות בכל רגע ורגע בחסדי ד' אשר עמנו - אלו באמת חיים אמיתיים.
"עבדי הזמן עבדי עבדים הם,
עבד ד' הוא לבדו חופשי.
על כן בבקש כל אנוש חלקו,
חלקי ד' אמרה נפשי"
(ריה"ל).