היצירות

נמישה *

אני, מהמחלקה - הסגורה; @ # $ %& * ...

התבוקקות - הרוח.

קישורים שאקח עימי
התחברות
שכחתי סיסמה
קשור אלי
  • [ליצירה] נשמת, מה, רק עכשיו התחלת לחלום עליו? אני חולמת עליו כל לילה, מהרגע שהוא הצטרף לאתר! ושמואל, דרך אגב, דוגל בכחה של השירה, ולא מתכנן לעבור לציור. כמו"כ, ע"מ לכתוב שיר הוא לא צריך להתאמץ: יש לו תכנה מיוחדת במחשב המכילה ביטויים ושילובי מילים שונים, החוזרים על עצמם הרבה בשיריו. לכל ביטוי יש מספר. לשמואל נותר רק להקליד רצף אקראי של מספרים ולבחור באופן אקראי את אחת משורות השיר ככותרת. לשמואל אין תכנה לבניית ציור בצורה כזאת, ומסובך יותר לייצר תכנה כזו, אז הוא מסתפק בשירה. אגב, לפניכם לינק לדף היוצר שלו בבמה, המכיל גם שלושה סיפורים קצרים, בנוסף למאות השירים. לעיונכם! http://stage.co.il/Authors/14149
    arcoxia spc speeddatingmixers.co.uk arcoxia 90
    flutamida vademecum blog.halan.se flutamida alopecia
    [ליצירה]
  • [ליצירה] אני מוחה!! איש לא מכיר בפעלי ולא מעריך אותם :'( זו הייתי אני!! אני העללתי עליו את עלילת הדם הנ"לית! ובקשר לחריזה - התוכנה לא עושה הכל לבד, יש לה גם אילוצים התלויים בהגיון בשפה. אם התוכנה היתה זורקת צף אותיות בצורה אקראית לחלוטין, לא היה ביניהן קשר ולא היו נוצרות מילים בעברית. אולם ההגיון בכ"ז לא שלם ולעתים יוצאת מילה מעוותת קצת מבחינה לשונית, שכן אחרי הכל זה מחשב.. בנוסף, כפי שאמרתי בתאוריה המקורית, מדובר באוסף של ביטויים מוכנים מראש החביבים על שמואל. הוא עמל קשות להכנת התוכנה. בנוסף לכך הביטויים מחולקים לכמה קטגוריות, כגון - שירי מחאה לשמה, שירי מחאה שמאלניים, שירי מחאה קומוניסטיים, ושירי "שחר חדש" (עשירים בתמונות נוף). בנוסף לכך, בכל שיר המחשב זורק את המילה "מהפכה" כמה פעמים בשיר, בשביל התיבול. ולנושא אחר: נשמה יקרה, את ממש לא צריכה להגעל. אין טעם. ובקשר לדבריה של הדס: הרעיון פה הוא לא הקומוניזם. זה היה יכול להיות באותה מידה ימניות קיצונית. (ושמואל אכן היה ימני קיצוני, לטענתו של הפרופסור הנכבד 'אביב וסתיו'). מי שקיצוני, קיצוני בכל כיוון. שחף יקרה - אני דווקא סבורה שגישה כמו "עד חרמה ניגף" אופיינית מאד לשמוליקנו. יתכן שלאחרונה הוא שקט קצת בעניין זה, אבל הנטיות האלימות (המסתתרות מאחורי טיעונים הומניים שמאלניים) תמיד היו בו. להלן ציטוטים משיריו לאורך השנים: "הכו צור! הניפו חרב! צמיגי - העולם, העלו באש." "נצא לקרב" - ומצד שני - "אש קרבות תכבה בביתנים ובשדות". "צמיג בוער, ינצח!" "צאו אל הקרב! זגוגיות בתי - עשירים, הפיצו;" "מי שנלחם בלבד, מנצח!" - לעומת המסר הכללי אנטי-מלחמות ובעד שלום.. "בהלמות – קֻרנסי הפריצה, פלדכם הלבינו!" "נמיט חורבן, על דמינו מוצצים." ויש עוד דוגמאות, כמובן. [ליצירה]
  • [ליצירה] הדס, הרי לך הסבר מפורט. קובה אינה רק ארץ. החזרה של המילה קובה במהלך השיר מסמלת הרבה יותר מזה. מדובר בזרם אמנותי חשוב בהסטוריה, שמר ירושלמי חווה כעת על בשרו. המשורר נמצא כעת בתקופה של קוביזם. הוא מפרק את יצירתו לצורות גאומטריות, כפי שאת בוודאי רואה. (זה דבר שרק חכמים רואים). כמו"כ המשורר נמצא כעת בתקופה הכחולה שלו, שכן כפי שאת יכולה לראות - הרקע לכל יצירותיו הוא כחול. בעבר, כשצבעי האתר היו שונים והפן הקומוניסטי בלט יותר ביצירותיו של המשורר הדגול - הוא היה בתקופה האדומה שלו. נוסף על כך, ניתן לראות שבשיר זה ממשיך ירושלמי את מאבקו למען המיעוטים. "המהפכה הקובנית, אש התקווה למחר," קובנה, הוא כידוע מאכל מזרחי, ושמואל מוחה על העוולות והקיפוח כלפי מזרחים, ומגנה את האשכנזים הרשעים היושבים בשלטון וגובים מסים מאנשים עניים, שבקושי יש להם קובנה לאכול. המהפכה הקובנית היא המהפכה בה הקובנה יהפוך למאכל הלאומי ולא יהיה עוד קיפוח על רקע דת, גזע ומין, וכולם יהפכו לשמואל-ירושלמים שמציטים שריפות ברחבי שכונת התקווה (כמחאה על המצוקה) ומכנים את זה "אש התקווה". בסימן המשך למאבק זה, המשורר מדבר אף על הקובה, שגם הוא מאכל מזרחי: "רוחה של קובה לעולם, תנשב!" הוא רומז לכך שהקובה כבר אינה חיה, היא רוח רפאים שמנשבת בחלל העולם, אך היא לעולם לא תסלח למי שרצח אותה, ותנשב ע"מ להזכיר לנו את עוולות העולם. (לעתיד לבוא, תהפוך רוחה של הקובה ליונת שלום, והיא תשחה במרק קובה אדום ועסיסי ותשתמש בכנפיה כמשוטים).
    arcoxia cena go arcoxia 90 mg
    zocor read zocor etken maddesi
    voltaren voltaren precio voltaren precio
    buscopan hund sentencingguidelines.co.uk buscopan preis
    [ליצירה]
  • [ליצירה] קרן, אל - עבר; השלום - תצעודי! ללא - סימן, קריאה; לשיר - ירושלמי, כל - טעם, איננו! ניחוחם, הלוך - ילכה! והסופגניה! אל - השלום, תנפנף, בכנפי - יונה!
    ribavirin ilacabak onlineseoanalyzer.com ribavirin wiki
    diflucan 50 read diflucan 50
    flutamida vademecum link flutamida alopecia
    ceftinex 125 click ceftinex 600 mg kullananlar
    lamictal iskustva rileytech.net lamictal 50 mg tablete
    cialis coupons online martialinfo.com coupons prescriptions
    [ליצירה]
  • [ליצירה] תגובה - מנוגבת; אין - צורך; לספור - שירי הירושלמי. כי הרי, ברשימת - היוצרים, כתוב, מספר - היצירות, של כל יוצר; וכל יוצרת! כל - יוצרים, וכל - יוצרות. לשמואל, עד - עתה, 414 שירים. אך אביב - וסתיו, עוקף אותו; שהרי - יש לו, לברנש, 427 יצירות, ועוד - העט נטויה. נגזולו; זה מלשון - גונזלס, אם - לא ידעתם. רבת - משמעות, ותרומה לשיר, מילה - זו. גונזלס; איש מסכן - הוא, מקופח, וקשה - יום. הערפדים, לחמו - מוצצים, יום אחר יום; שמואל, זועק - את, זעקת - העניים. ערפדים, כמובן, מוצצים - לחם מאז ומעולם, וגורמים לצוֹק (שורה 2 בשיר). האספסוף המתלהם, כידוע לכולנו, לא מתפשר ושותה אך ורק יינות יקרים (שורה 6), ומרוב העפרונות שנגמרים בעת ששמואל כותב 414 שירים - התמלאו השמים שלו בעופרת (שורה 8). כמו"כ, שמואל מגלה בשיר זה תגלית מדעית חשובה ומרתקת: אם עד עכשיו חשבתם שהעולם נע במסלול מעגלי (ליתר דיוק אליפטי), ואם עד עתה סברתם שהעולם נמשך ע"י כח המשיכה של השמש (ליתר דיוק השמש מעקמת את המרחב וכלמיני דברים כאלה) - אם כך חשבתם, כנראה טעיתם. הרי ידוע וברור לכל: "העולם צועד ועל מהמורות מצטלע." (אני מוכרחה לציין שזוהי שורה נדירה וחדשנית אף בשירתו של שמואל ירושלמי: בשורה זו אין אף סימן פיסוק, למעט הנקודה שבסופה. וזאת שורה ארוכה!). כמו כן חשוב שתדעו: "מעל ידֵי החרוצים, ערפיח אפור מרחף." המילה "ערפיח" נתונה לפרשנויות שונות ומגוונות: א. פיח ער (כלומר פיח לא ישן). פיח זה מציין בדיוק את מה שציין הפיח כמה בתים קודם לכן: "כחול שמים, / שחור-פיח עטה". בתחילת הבית מדובר על השמים שקיבלו את צבע העופרת מעפרונותיו של שמואל, ובחלק זה של הבית מדובר על הפיח שיצא משריפת הצמיגים השבועית של שמואל מול בית רה"מ, והשחיר את השמים. הפיח ער ולא ישן, שכן הוא שומר על רוח הקרב של שמואל, והרי נאמר "לא ינום ולא ישן שומר". ב. הר-פיח - כמות גדולה מאד של פיח. על מהות הפיח פירטתי בסעיף הקודם. ג. ע' רפיח - מדובר כמובן על עבדאללה מרפיח. הירושלמי כותב בשיר "ערפיח אפור מרחף". עבדאללה ימ"ש אפור, כיוון ששערותיו הלבינו חלקית ונוצר שיער אפור. הוא מרחף, מכיוון שהוא התאבד באיזה פיגוע וריחף לו לעולם של 70 הבתולות. ע"פ שמואל, איש זה(אם ניתן להכליל אותו בהגדרה "בן אנוש") הוא וחשוב, ולכן הוא מרחף דווקא מעל החרוצים. ד. ערפיח = ערף י"ח. יותר נכון, ערפה י"ח, בכתיב חסר. המשורר מדבר כמובן על מלכת הלבבות (זאתי עם הקלפים, מאליסה בארץ הפלאות) שערפה י"ח ראשים (לפחות). החרוצים, הם כורתי הראשים הנמרצים שמילאו את בקשותיה בכל פעם שאמרה "ערפו את ראשו/ה". המשורר מתנגד לעריפת ראשים. לפיכך הוא מזכיר במילה "מרחף" את כל הנשמות המרחפות ממעל ומאשימות את המלכה במותן, וכן מראה את שליליותה של המלכה בעזרת המילה "אפור". עד כאן דיווחי נמישה מהשטח להיום. אם למישהו יש רעיונות יצירתיים ונחמדים לפירוש המילים "ערפיח" ו"נגזולו" - אנא מכם, הצטרפו!
    evista precio ecarlos.net evista precio
    cordarone amiodarone cordarone medicin cordarone
    [ליצירה]
  • [ליצירה] שמתם לב לשנינות?! "הארץ של שרון, ארצי איננה. העם שבחר בו - ייכלם ובוש!" בוש גם מלשון בושה, וגם מלשון ג'ורג'.. ועוד קצת שנינויות מבית ירושלמי: "השחיתות ושנאת זרים, עד קו אדום הגיעו; אוויר לנשימה, חדור בושת פנים." קו אדום - על משקל הקו הירוק, ובושת היא כמובן אשתו של בוש. ובקשר לתוכן, שמואל יקר - אם זו איננה ארצך, ראשית - אתה מוזמן לא לכתוב לה המנונים כל הזמן, ושנית - אתה מוזמן לשוב לרוסיה. אגב, למה אתה לא כותב לנו שירים ברוסית? זה יכול להיות מעניין לנתח אותם..
    arcoxia cena speeddatingmixers.co.uk arcoxia 90 mg
    arcoxia cena go arcoxia 90 mg
    lamictal iskustva read lamictal 50 mg tablete
    prograf tacrolimus link prograf
    [ליצירה]
  • [ליצירה] שמואל - הנערץ; ושאר - הקוראים! הצוע - אצוע לכם; פרשנות - עכשווית, לשיר הדגול: "מצפונכם, עוד יתייסר וידאב! יצרבו בכם חקרי אשם, כתופת." המילים מכוונות לצאצאיו של פינוקיו. מצפונכם, הוא כמובן ג'ימיני. חקרי אשם - צ"ל חוקרי אשם, אלו הם כמובן קציני נוער אכזריים ועתיקים - בערך מהזמן של פינוקיו. הם הרשות החוקרת, המאשימה, והצורבת כתופת. "שחור דגלים, את עיניכם ירדַף; למעשיכם, לא יהיה כוֹפֶר." דגל שחור הוא דגלם של חוקרי האשם. כל אימת שהם בשטח, הגלים סוערים מפניהם, ולכן הם הם השורש לדגל השחור. ירדף - מכיוון שאת המילה "ירדוף" לא כותבים עם פתח בשום דרך ובשום צורה, סביר להניח שהכותב התכוון לרמז לנו על דף נייר, שניתן לפרשו בדרכים רבות, שכן הכותב הינו אדם פתוח וליברלי. ובאשר למילה "כופר" עם חולם מלא וסגול - גם היא בלתי אפשרית כביכול. כֹפר במלעיל נכתב עם חולם חסר וסגול, וכופר במלרע נכתב עם חולם מלא וצירה. השילוב בין כופר במלרע לכופר במלעיל בא לרמז על ערבוב מחוכם: האדם הכופר שווה בערכו, לדעת המשורר, לכֹפר כסף, ושטרות הם סה"כ דפים עם ציורים - וכאן רומז המשורר שבמילה "ירדף" הוא רמז לדף של שטר כסף, וכמובן זה מתקשר לפסוק הנודע "כסף כסף תרדוף". "בטרם תבצעו פקודות, שעמן הקלון, שבעתיים חישבונה!" שֵׁעמָן (במלעיל ובהגיה יידישאית) הֵקְלוֹן הוא המפקד המזוייף של חוקרי האשם. הוא נותן פקודות שאסור לבצען, וביצוען גורם לג'ימיני לייסר את פינוקיו. ונגד עין הרע - הרי ידוע שעין הרע מופיע ברגע שמזכירים את שמו של אדון הקלון - נגד זה הוסיף המשורר הלאומני שתי מילים למזל: המספר שבעים ידוע כמספר מזל, וחישבוֹנה - הרי עליו נאמר "וגם וגם וגם וגם וגם...... חישבוֹנה, חישבוֹנה, חישבוֹנה זכור *לטוב*". "על תתנו למצפונכם, להיגעל בבוץ." טועה המילון החדש, אין כאן שום טעות, רק לשון מחוכמת. מן לשון כזו שרק חכמים רואים, וילדים טיפשים צועקים שהיא ערומה. יש לפסק את המשפט בצורה הנכונה! על תתנו, למצפונכם. כלומר, על "תתנו", נמצא "למצפונכם". כמובן שהוא לא התכוון למילים אלה בצורתם זו, אבל הפך אותם לצורה זו כדי שהמשפט יראה דומה למשפט "אל תתנו למצפונכם" ואז אנשים כמו המילון יחשבו ש"על" זאת רק טעות. טעות בידך! על מרמז על כך שמצפונכם ממונה על הנתינה! על "תתנו", יש את מצפונכם! זהו מסר חינוכי מאוד, ילדים. ובקשר לביטוי "להיגעל בבוץ", היינו חושבים שיש לאמור "להגאל בבוץ", בלי י' ועם א' במקום ע'. טעות היא בידינו! המשורר בחר בשורש גע"ל כדי להדגיש את גועל הנפש שאנשים תרבותיים חשים כשהם רואים אנשים כאלה, שלא שמים את מצפונם על הנתינה, כאמור בשורה הקודמת. הי' שנוספה באה כדי לגוון קצת בעיניים, לחרוג מהשגרה, שהרי יש להיות אינדיבידואליסטיים ולא להגרר אחר המוסכמות החברתיות שקובעות לנו איך לכתוב תקין! גם זה מסר חינוכי מאד. מעתה ואילך תכתבו רק בשגיעוט קטיו. ניתן ללמוד אוצר שגיעוט עשיר ממילון שפת הארנבת, הנמצא תחת הכותרת "עווריט שפה שאפה". אם תתנו לכותבת מחמאות רבות, אולי היא תכניס עוד כמה ערכים בעת רצון. "התעלו במוסר! חידלו מעשות עוול." רואים דמיון בין המילה "התעלו" למילה "עוול". מכאן אנו למדים שההתעלות באה ע"י עוול. סליחה, ע"י המנעות מעוול. "סירוב פקודה, זה מוסרי! זה אמוֹץ! " מילת המחץ והשיא הגדול ביותר, היא המילה האחרונה. ולפני שנגיע אליה נציין את החינוכיות הרבה שבמסר "סירוב פקודה זה מוסרי". מעתה ואילך - עשו רק מה שמפקדיכם אוסרים עליכם! ועתה למילה "אמוץ". מדובר כמובן, על אביו של דן-בן-אמוץ, ולכך העיר את תשומת לבי חתלתול אחד. המשורר בא להפנות אותנו אל מאורעות חייו של אמוץ, שכנראה הלקח הנלמד מהם הוא תכלית כל המסרים החינוכיים שלימד אותנו השיר המהולל. וכך, במילה אחת, חותם המשורר, ואחריה כמובן סימן כתיבה בל-יעורער.
    evista precio ecarlos.net evista precio
    cardura cardura compendium carduran
    arcoxia cena speeddatingmixers.co.uk arcoxia 90 mg
    zocor read zocor etken maddesi
    cordarone amiodarone cordarone medicin cordarone
    [ליצירה]
  • [ליצירה] תודה על האישור..
    diflucan 50 read diflucan 50
    lamictal iskustva read lamictal 50 mg tablete
    [ליצירה]
  • [ליצירה] וכמובן, הדס - קובה זה היא. לאמור: "קובה חמוסתה", ולא "קובה חַמוּסתְ".
    nootropil 800 mg nootropil piracetam nootropil wiki
    [ליצירה]
  • [ליצירה] שאלות - חכמות; שואלת, הדס! ובכן... הררי אמירים... "מעל שדות והררי אמירים, פעמי העתיד, צלילם גואה ובוקע." המובן הפשוט של הביטוי "אמירים" הוא כמובן אמיר ברבים. המשורר רומז ליגאל עמיר, אלא שהמשורר רודף שלום ואוהב שלום, ולכן הוא נמנע מלהזכיר את שמותיהם של רוצחים בלי שגיעוט קטיו. כמו"כ כאשר מכנים אותו "אמיר" ולא "עמיר", יש לכנותו "יגעל" ולא "יגאל", ובזה מבטא המשורר את גועל הנפש שהנ"ל גורם לו. הרמיזה ליגאל עמיר היא בעצם משל לכל הרוצחים וכל המלחמות ושפיכות הדמים. ע"פ חזונו של ירושלמי, אנו נתעלה *מעל* שדות של אמירים כאלה ("מעל שדות והררי אמירים"), אנו נהיה במקום מוסרי גבוה יותר. וממקום זה יפעמו בנו פעמוני העתיד, לאמור: "גלינג גלונג", בקפפוניה דיסהרמונית מושלמת (כדבריו: "פעמי העתיד, / צלילם גואה ובוקע."). באשר לדבריו של אותו אחד אשר מוציא לפועל את אמאמא שלו (מבצע סבתא), אתה כמובן צודק ואינך סותר את דברי: הן אני בעצמי הזכרתי את מוטיב האוכל בשיר. נוסף על כך: השיר מזכיר גם את החטיף הנודע "שלווה", כקינוח לקובה: "פשתה רוח של שלווה." ואם תהיתם למשמעותן של השורות: "שחר התקווה, מעל הַבָנה עמודו הפציע." יש לנקד כמובן שחֹר התקווה ולא שָחַר התקווה. שחור, לא במובן של הצבע השחור (אם כי יש פה רמיזה למובן זה), אלא ש-חור (נו, חור, אתם יודעים). המשורר אומר בשורות אלו ש- חור התקווה (החור שבתקווה, חוסר השלמות שבה) - מעל הבנה עמודו הפציע. עמודו הפציע - העמוד שעליו תולים את דגל השלום והתקווה, בטעות פצע (הפציע) את התקווה, מה שגרם לה לחור. "מעל הבנה" - כמובן, בזה המשורר בא לרמוז שמדובר באלגוריות נעלות וחשובות אשר נמצאות מעל ההבנה שלנו, ואין להבין את הדברים כפשוטם (למשל, אין לחשוב בטעות שהיה דף שעליו היה כתוב השיר "התקווה" והעמוד עם הדגל של יום הזכרון קרע את הדף בדיוק באמצע שהעלו את הדגל לראש התורן). הדס, אם יש לך עוד שאלות, את מוזמנת לשאול ואשמח לענות. --- נשמת יקרה, יש לך טעות קטנה: אמרת שאם שמואל לא היה מפרסם את שיריו פה היה לי משעמם. זה כלל לא נכון! אם שמואל לא היה מפרסם את שיריו פה, כלל לא הייתי קיימת. וד"ל ואכמ"ל.
    evista precio revista caras evista precio
    flutamida vademecum blog.halan.se flutamida alopecia
    quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
    cialis coupons online discount card prescription coupons prescriptions
    discount card prescription prescription drugs coupon cialis online coupon
    cialis sample coupon prescription coupon cialis coupon
    [ליצירה]
צרו קשר עם צורה
צורה
מנחם דוד
דברו איתי בפייס
דוגמית מדפי היצירות
כמה מהיוצרים
חזותי
  • הטיפה המרה
  • נוף
  • החצר הקדמית
  • ללא כותרת
  • אור
  • דאדא
  • אלקנא
  • מכתב
  • ילדה סוכר
  • שום יופי אינו דומה
  • דייט
  • ספסל
Copyright 2012 Piccolo Theme. All rights reserved. הזכויות לאתר שמורות למנחם דוד 1974
דף הבית   |   הרשמה   |   יצירות אחרונות   |   יוצרים אחרונים   |   צור קשר
עולים מעלה