[ליצירה]
ומה שאלתך
עד חצי המלכות
שטחי סגור ליבך
ותעש
שאלתי?
ואני, איה מקומי
ומה זאת אזכה
כי תיגש
ברסיס, בדמעה
אחת שאלת אהובה
אוצרותי לך אפתח
תהלל אדמה.
[ליצירה]
הוי אופטימית, הלוואי שהייתי יכולה להגיד שצדקת.
אבל לא. אני לא מרגישה מהשיר שהיא למדה, לעיתים אנחנו שמים לב רק לארבע אמותינו ולא רואים שבדרכינו הביתה עבר ילד מתוק בעל חיוך של קסם, חתול פוזל שיכול לעשות את היום, התחלת פריחה של אמצע החורף, שמיים בצבעי נדירותם יפים כמו שרק הם יכולים להיות, קרן שמש מאוחרת..
אבל מה שכן, לנו בטוח השארת נקודה למחשבה, וזה, ודאי חיובי ואופטימי... :)
[ליצירה]
ואי, בועז, תודה שהעלת את הקסם הזה לחיים.
כוכב, אני לא יודע איך היא חמקה ממני...
זו יצירה פשוט מרטיטה בעיני. מצלול נפלא, משמעות עמוקה וחזקה, כמו תמיד, אתה פלא!
תגובות