[ליצירה]
אם כבר מדברים.
מרב שלך, הנחמדה,
נשמעת לי קצת בודדה,
יכול להיות ממש נחמד,
לשלוח לה חיית מחמד.
יש לי בחדר, חתלתול,
שאת הכל אוהב "נטול"
קפה "נטול" הקפאין
אוהב תמיד הוא להזמין,
ואם אותו היא לא תאהב,
אשלח אליה גם כלבלב
הקטע החזק אצלו,
שהוא תמיד ירצה "ללא"
אני רוחץ אותו המון,
רק ב"סבון ללא סבון"
אם היא איתו לא תסתדר
עלה לי רעיון אחר:
יש לי כמה חיות בית,
שאוהבות הכל רק "לייט".
גם מקולה או חמין
הן מפחדות כה להשמין...
אמור לי אורי, הסופר המחובָב
איזו חיה תאהב מרב?
[ליצירה]
.
לטובת אלדר ייאמר שקשה להשאר לא שקופים כשצריך לכתוב על משפחתו של הושע בן נון.
אחרי הכל, למי קוראים ככה ביומיום?.
לטובתו ייאמר גם שהקטע כתוב עם הרבה חן והומור. הקטעים עם "נון זה שם של דג" או "אבא שלי היה בחברון..." היו בהחלט חזקים.
שקוייעח.
[ליצירה]
מה?!?!?!
אני הראשון שמגיב?!
אז אני אומר, (כלומר אני אריאל, אבל אני מבטא את מחשבותיי באופן מילולי) שהסיפורונצ'יק שלך נהדר! הוא ממש הנק! (אולי עדיף "נעדר" ו"ענק"...)
טוב, חלאס שנינויות מצידי. (עוד משפט דו משמעי שלי, והפעם בטעות...)
אחל'ה סיפור, משתמש בחומר הטוב מהיצירות הקודמות(אולי החומר מ "אם...") אבל בסגנון שונה.
הערה:
אם היית כותב "הוא נהג להחזיק שני פלאפונים..." יכולת להעצים את השוס. ניחא.
תמשיך לכתוב, ואני אמשיך לצחוק ולהגיב.
מ.z.
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב,
אני לפחות הבנתי בהתחלה שהטקסט זורק אותך לעבר,
למישהו שכבר היה "אנחנו" או משהו כזה
אבל בקריאה שנייה הבנתי קצת יותר.
אולי אני אבקש ממנחם לשנות לי את התגובה ל "אני מת לדעת מי זו האחת הזאת" ואז זה יהיה יותר קשור.
[ליצירה]
.
באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :)
אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה"
גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי.
בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי.
[ליצירה]
סדנת ההסתלבטות על שמואל ירושלמי
פותחת שעריה לציבור הרחב. אם פירסמת שניים וחצי הגיגים ב"צורה" תוכל לבוא לכאן ולכתוב מה שבא לך.
להגיד שלא צחקתי מהשיר והתגובות? צחקתי.
להגיד שאני מסכים איתו?, אני לא מסכים עם אף מילה. אבל חבר'ה, דחילק, הבנאדם לא כותב בסגנון שלכם, הוא לא בגיל שלכם, ומה לעשות- הוא שמאלני והוא קומוניסט. אין הרבה כאלה. שיתרגמו את השירים שלו לאיזו שפה שבא להם, עדיין זכותו לפרסם מה שבא לו בלי שילדים פה יוציאו לו לשון.
אל תדרדרו את האתר.
[ליצירה]
נעם,אני לא יודע אם התגייסת כבר או לא,ובאיזה צד אתה,אבל שתדע שכתבת דברים נכונים מאד. טוב מאד.
הצבא בהחלט גורם לאנשים להפוך את החיים שלהם לספורים וראשי תיבות,ולא רק החברים באזרחות סובלים מזה ,אלא גם כל אחד שמספיק מודע לעצמו ומגלה את זה.
וכן,לפעמים טוב זה ניתוק.
תגובות