נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
כיסוף היקר,
אין לי ענן להתפלמס איתך.
כל בר דעת מבין שיצירה שאין בה אמירה איננה יצירה כלל ומקומה הרואי לה הוא בפח האשפה.
אין לי כונה להמשוח הזה יותר.
כל טוב.
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
יצירה מצוינת!
היצירה הזאת ממש נפלאה! אהבתי בעיקר את הניגודיות - מצד אחד לומדים את התלמוד הירושלמי ("התלמוד הארץ ישראלי" בלשון המחבר), ומהצד השני, כשצריך לצעוק מהלב - צועקים ב"מאמע לשון" - יידיש.
נפלא.
[ליצירה]
גיל העשרה
"על כל כשלונותיך אתה מתבונן, ולהצלחותיך אינך שם לב. רואה בעצמך את כל הרוע, האמת מעוותת אצלך לחלוטין." זה משפט שנכון לגבי הרבה אנשים בכל גיל, אבל ודאי וודאי שבגיל העשרה זה נכון כפליים. אני רואה אצל כל כך הרבה קרובי משפחה שלי - שאני כמירה לאורך שנים - איך שכשהם מגיעים לגיל העשרה הם נכנסים לדכאונות בגלל חוסר בטחון עצמי ומחשבה שהם כשלון גמור.
תגובות