אני עשויה פיסות-פיסות של הפנמה.
מיום שגיליתי, שטוב הרבה יותר
להקשיב לעולם
מאשר לדבר אליו,
פתחתי אוזניי
לקבל--
את הרע, כמו את הטוב.
ורק העיניים,
בורקות החוצה
ניצוצות, תהומות, אגמים.
דברים שרציתי לומר
ואינם נענים לי.
ב"ה
זאת גאונות עצומה לשים מבט כ"כ עמוק מאחורי כמה אותיות... כנראה שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אז אין לי כ"כ מה להגיד לך במילים, אבל תאמיני לי שהעיניים שלי מגיבות על השיר.
"אגמים" מתחרז עם "נענים"?!
בוש והיכלם! ממש לא מתחרז.. :)
מעבר לזה-
יש הבדל גדול במשמעות בין "אינם נענים" לבין "אינם נענים לי". הראשון זה מלשון מענה (תשובה), והשני מלשון היענות.
[ליצירה]
פשוט גאוני
ב"ה
זאת גאונות עצומה לשים מבט כ"כ עמוק מאחורי כמה אותיות... כנראה שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אז אין לי כ"כ מה להגיד לך במילים, אבל תאמיני לי שהעיניים שלי מגיבות על השיר.
[ליצירה]
"אגמים" מתחרז עם "נענים"?!
בוש והיכלם! ממש לא מתחרז.. :)
מעבר לזה-
יש הבדל גדול במשמעות בין "אינם נענים" לבין "אינם נענים לי". הראשון זה מלשון מענה (תשובה), והשני מלשון היענות.
[ליצירה]
...
מעלעלות בזה כדי למשוך את מבטם של בני-תורה, אני משערת... (:
("תסלח לי, יש פה איזו פסקה קשה, אני לא כ"כ מבינה מה הרב מתכוון...")
סתם.. לא יפה ללכלך.
[ליצירה]
...
לעניין הצורה, את כותבת את עצמך מצויין.
ולעניין התוכן, מי כמוני מאמינה שההכרה היא מחצית הדרך. לפחות. גם אם היא כרגע על דרך השלילה, על מה שאין לנו ולא יהיה. ההכרה שאין לנו היא מחצית הדרך אל מה שיש ועוד יהיה.
פעם, כשצורה עוד היתה כחולה ופשוטה, היה מקובל לשלוח כאן חיבוקים.
[ליצירה]
..
עשיתי כולה שני טסטים (ועברתי בשני, למען הסר ספק).
זה היה אחרי שעזבתי לאנחות את המורה ההוא מפ"ת, ועברתי למורה מצויין באריאל. עברתי אצלו טסט אחרי 14 שיעורים. (שזה כלום, בהתחשב בזה שהוא היה צריך למחוק את כל הרגלי הנהיגה הגרועים שלי, וללמד אותי לנהוג מחדש. ממש הכל מהתחלה).
ו"קצף צהבהב סמיך", נו מאיפה? אפרים קישון, מכיר? אם לא, אף פעם לא מאוחר.
תגובות