נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'"
השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף...
[ליצירה]
הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן.
לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי.
אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה.
[ליצירה]
שי- זה קטע ענק!
לצערי אני נתקפת בנדודי שינה רבים, תמיד המליצו לי לספור כבשים, וזה רק היה מתסכל אותי יותר- כי הן היו קופצות מעבר לגדר- ואחת היתה נתקעת והשניה נופלת, וזה רק הפריע לי לישון- עוד יותר, מכל הלחץ והציפיה...
אל חשש- אני נורמאלית, למרות איך שזה נשמע, אך הזדהותי המוחלטת וחיוכי המלא על שיר מקסים!!!
[ליצירה]
טוב, אתה כותב מצויין, קנית אותי. איזה עושר של דימויים, איזה דיוק בתיאורים, איך אתה מעביר- ריחות, צבעים, רגשות, מחשבות...
ואותה תוגה שנשארת כשמסיימים לקרוא אחת מהיצירות הנפלאות האלה.....
תגובות