נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוף שי, לא הבנתי.... למרות שזה כתוב יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] הבית השני מקסים בעיני, עדיין חסר ליטוש, לעניות דעתי במגרת הבתים- הראשון והשני.... הייתי מנסה עוד קצת [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- איך התגעגעתי למילותיך. נפלא! - אבל ממך אי אפשר לצפות לפחות... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, כ"כ יפה. והכותרת מצויינת! איזו ראיה, תשומת לב ורגישות. יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא, קצר, חזק, קולע ויפה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אז מה דעתך- איזה אהבת יותר מכל השלושה? [ליצירה]
- [ליצירה] ניסוח יפה, קצת מפריע לי שחסר מבנה קבוע בבתים. חוסר העקביות קצת צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה יפה, אבל הפספוס הוא בעיניים- זה לא העיניים שלה, שלה- יותר עמוקות, יותר שחורות יותר.... וגם המצח קצת גבוהה ושטוח מדי- אולי תנסה קצת לשנות את זה, כי חוץ מזה- זה כ"כ קרוב לדמיון מוחלט לתמונה, וזה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי כפית או אם, בין אם אחשב כנבער או מבין, רעיון חמוד, מנוסך בקלילות וזורם, אם כי יש מקום לקצת ליטוש במקצב... [ליצירה]
תגובות