'עברית מדוברת'
----------------
בנמל-תעופה הומה ושוקק חיים
(ומופלא: הוא אפילו איננו 'שלנו')
שומע אנוכי 'עברית מדוברת'
בפי מליוני נוכרים...
...כנראה שאינם כה שונים (בהרבה)
מעימנו...
[ליצירה]
משום-מה
כשקראתי שיר זה, הדמות הראשונה שעלתה לי לראש היא "וושתי", מהמגילה. אולי בגלל "שתייה כיד המלך". אבל גם אם זו לא וושתי, השיר חמוד. אהבתי, החזן.
[ליצירה]
תשובה לזו שמעליי:
זוהי פראפראזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר: "אין דבר שלם יותר מלב שבור" (זה אפילו הולחן ע"י נעמי שמר, ע"ע). ה'לב שבור' כאן- לא בא לציין את שברון הלב שבא כתוצאה מאהבה נכזבת (מ'שבירתה של האהבה') אלא את טוהר האהבה; אהבה טהורה באמת- אינה נחלת לב-אבן, אלא נחלתו של "לב שבור", דהיינו: לב פגיע, לב מרגיש ומתרגש. זה, לענ"ד הפירוש שר' נחמן היה מקבל ל"לב שבור" שלו...
[ליצירה]
כנראה ש-
באמת לא הבנתי... לאחר שראיתי את התגובות האחרות, ובמיוחד את זו של נפש ממללא עצמו, הבנתי ש"נפלתי בפח"... אך שוב, אין זה עומד בסתירה לטענתי: ההומוסקסואליות היא נושא כאוב, וצריך לתת עליה את כל תשומת-הלב, גם אם רוב-רובו של הציבור הדתי- אינו כזה. שוב שבוע-טוב לכם, הראל.
[ליצירה]
רוצה קצת רקע?
אין בעיות! וואלטר רטנאו היה יהודי גרמני (בנו של תעשיין עשיר) שכבר מגיל צעיר- השתלב בפוליטיקה הגרמנית וכן בתעשייתה. הוא נחשב בעיני רבים (כמו הרבה יהודים לפניו ואחריו)- לגאון. בשנות העשרה של המאה ה-20, (לאחר מלחמת העולם הראשונה) הוא התמנה לשר החוץ של גרמניה. תפקידו ה'לא רשמי' היה: לשקם את גרמניה, בעיקר חברתית, מבחינת הקשר שלה עם המדינות שהיו אויבותיה במלחמה. הוא עשה זאת בהצלחה יתירה: הוא הביא להסכם הדדיות עם בריה"מ (שזה עתה נולדה...) ועם צרפת. אך כפי שאת יכולה להבין מהשיר, הלאומנים הגרמנים (שיותר מאוחר יהיו חלק מהמפלגה הנאצית) שנאו אותו שנאת-מוות וזממו לרצחו. בשנת 1922- הוא נרצח על-ידם, כשהוא נוסע לעבודתו בבניין-הממשלה. במותו- ערכו לו הלוויה ממלכתית. זהו, דומני שהרקע לשיר הוא די-סביר, ובפעם הבאה, אם אני כותב על איזו דמות הסטורית- נא לא להתעצל, ולבדוק באנציקלופדיה (או בGOUGLE)- מי הוא היה באמת. בסדר? ליל-מנוחה לך, הראל.
[ליצירה]
מסכים בהחלט!
עם כל מילה של 'עופים'... ואוסיף: זה גם מזכיר יוצר אחר פה באתר, שמטיף ל'דת חילונית', שעברה מן העולם לפני 14 שנים בערך...
בכלל, חושב אני ש'שירים מטיפניים'- איכותם ירודה בד"כ... והאש, כן, גם שלך, א.ש.- הרבה פעמים נהפכת בסופו של דבר ל'אש זרה', גם אם לא התכוונו לכך מלכתחילה...
[ליצירה]
מצוין!
ואם לא עגנון... אז פארודיה יפה על עגנון (שגם הוא כתב בצורה פארודית, כפי שאנו יודעים...). משה האיש! האם סיפרת במקרה עליי? כי זה בהחלט מזכיר לי את עצמי (וגם אני, לרוב מקבל את תשובה ב' מצידן, אם כי במילים עדינות יותר...)
[ליצירה]
*
אולי אם אכן כך היה הדבר- הכל היה נראה אחרת... לא היינו חווים את הפונדמנטליזם המוסלמי על כל נוראותו וטירופו, וכו'. אך מה לעשות- בהיסטוריה אין "אילו"...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
כוכבים נוצצים...
מכיר את השיר הזה?- "איש אחד חלם / שבלילה הוא מת / ובבקר הוא קם / וראה זו אמת / כוכבים נוצצים"... וכו'. שני הקטעים האלה מאוד הזכירו לי את שיר-הילדות הזה. נחמד, לא?
תגובות