אמרת לי, שכשאני צורח עליך, זו ממש אלימות מילולית ואני אומר, ששתיקתך עלולה להרוג. |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט חזק! ומעורר מחשבה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מזכיר לי דיסק מעולה של kings of convinience שקוראים לו quit is the new loud.אני מקווה שאייתתי נכון.יפה,חזק וכל-כך כל-כך מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש נכון! הרבה פעמים עדיף צעקות חמות משתיקה קרה! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק... [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר (: [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר וגאון למדי.. המח שלי לא עובד ואני מניחה שלעולם לא יעבוד באותה צורה מבריקה ששלך עובד.. כשקוראים את הפירוש שלך לכל הסיטואציה, זה עושה את כל העניין מרתק יותר אך לצערי הדברים הרבה יותר פשוטים. שיר מגירה פשוט ומעט ישן מתקופה פחות נעימה. אבל אתה יודע מה? יכול להיות שבתת מודע התכוונתי לדברים! (כן, בטח...) תודה רבה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] המממממממ, תמיד עדיף בדרך המלך. :) חלופיות מפרויד כוונת המשוררת.... הלוואי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, שי, עד מתי? אני אוהבת את האחרונים שלך. למרות שהם נושכים קצת בפְנים. אולי בגלל שכך...... זה הסתו עם הענן ועם הר(גש)וח המ(עיף אותנו בטלטלות לכל הרוחות)לטף... [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי זהירות שביר לחרוג ממנהגי (שלרוב מקבל את תגובותיך בשתיקת הבנה והסכמה קלה) הפעם אני בוחרת בלהגיב, אולי אפילו לחלוק. (בנחרצות..) "כשהלב פועם לו מסתובב, מתגלגל, רוכב תחת אצבעותיי" את באמת לא מכירה את ההרגשה הזו, בה מרוב ציפיה, כמיהה, השתוקקות, עומס רגש, הלב כמו מקבל חיים משל עצמו, משתלט בברוטליות על כל ישותך, עושה בך כרצונו ללא כל יכולת שליטה ולו הבסיסית ביותר?.... "יורה את שאריות ביטחוני העצמי ומפספס" גם את זה קשה לי להאמין שלא חווית אף פעם, זה משהו בסגנון "הצ'אנס האחרון", כמו תגובת נרדף שהגיע למלכוד ולדרך ללא מוצא, זה לנסות ללכת על כל הקופה כמו מתאבד שיעי, ולא משנה מה תהיינה התוצאות, יריות אחרונות של נסיונות בשם איזשהו כח עלום קיים/לא קיים עמוק בפנים... ועכשיו למה שצרם לי ביותר- "אתה מוכר" מוכר? אני חושבת שיש כאן מצד שי חשיפת רגשות בצורה כל כך חזקה ואפילו די יוצאת דופן ונדירה, "מוכר" זה נשמע לי יותר ניסיון שכנוע למשהו שה"משכנע" לא בדיוק מאמין בו בעצמו או מבין אותו לעומק. כאן אין כאן ולו צל של "מכירה" בעיני. יש כאן שיתוף די מקסים, וכן, הוא מצליח לעבור ורק בגלל שהוא כל כך אמיתי. והכי הכי חשוב (ושי, תפנים!) בשום פנים ואופן, אבל בשום פנים ואופן, (מספק נחרץ מצדי?) שלא תעז "לקפוץ" שפה. זה מה שעושה את סגנון הכתיבה הנוכחי כל כך מיוחד, הפשטות שבו, המילים הכל כך אנושיות, הלא מתיימרות, המקום האמיתי הזה שיודע להפוך גם מילים פשוטות לצרור יקר, השילוב בין אמת לרגש שלעולם לא יכול להוליד מילה זולה. היכולת שלי כקורא להתחבר לדברים בלי לפצח קודם את הצופן הגנטי... פשטות מבורכת. אני מאוד אוהבת אותו. גם את יתר האחרונים שלך שי. תם טקס מגילת העצמאות. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אח אח אח , כל כך אמביוולנטי, עד שאין מילים, להתענג על העובדה שקיים כזה יצור, או לרחם על עצמי עד אימה שעדיין לא מצאתי לי כזה?.... : ) אין גבול לפלא שלך אני מניחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי!!! (: אוסף טרמפיסטים הכניס אותך לנעליים גדולות, אך לא גדולות למידותיך! יפה לך שי! מצטרפת אליו.! פורים שמח! (אצלינו עדיין!) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון עשה לי "הפיכה" בבטן הרטיט משהו. מה שאחריו קצת "הדעיך" לטעמי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך בעצמך ישי! :) גם על האחרות [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת ש"וואווו" זו תגובה לא ממש לעניין... אבל וואו! זה מצליח להכנס לנקודה העמוקה חבויה הזו שקיימת שם בפנים בפנים... חזק ומדהים. תודה. [ליצירה]
תגובות