[ליצירה]
שיר מקסים,מרגש, עוצמתי, ונוגע.
הבית הזה נגע בי במיוחד
זה לא נעים לי
כשאתה לא
לא נעים לי
בגללו
לא נעים גם
מעצמי
מילים מתבלבלות
זיעה מכסה את כולי
[ליצירה]
גם השקמה תופסת בחוקי ליסטנציה.
[השכמה נגזרה משכמי חמוריהם של הבדואים, כמדומני, תושבי כנען, שהיו מעמיסים בבוקר את נדיהם על שכמות החמור]
זה יפה.
[ליצירה]
איה יקירה,
אני מקווה שהבנתי היטב את השיר שלך "מי אנחנו". אם זו כוונתו, אז השיר הזה מוכר לי מהעבר. אני מתוודה שאני שהייתי משני הצדדים של המתרס בתקופות שונות. אבל האתגר האמיתי בא אחרי ששניים נקשרים "לכל החיים". אז אין כבר מה להסתיר. כל אחד יודע את הכל על עצמו ועל מי שבחר לחיות איתו. את הפתרון הגדיר באופן מופלא יהודה עמיחי:
"שנינו ביחד וכל אחד לחוד"
או כמו השיר שכתבתי בזהותי כיורם תומר: "מטאפורה"
"כאשר שתי נשמות טהורות
מגיעות ממקומות שונים
ונצמדות זו לזו בשאיפה ליעד אחד
עליהן לנוע במסילות מקבילות.
אם שתיהן נעות במסילה אחת
האחת תשעט קדימה
והשניה תישמר ותשמור מרחק
כאשר הראשונה תגיע ליעד
השניה תישאר מאחור".
אני מקווה שזה משלים את ההמשך המיוחל של השיר שלך.
יורם - מסר כפול
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
המקצב יפה. ממש אהבתי את מבנה השיר ולצערי, את המסקנה. אני חושבת שאת מגיעה אליה בצורה צורנית יפה וחזקה.
בנוגע לתוכן - כל הכבוד לך. הרבה יותר פשוט ליפול למלכודת שאולי את לא בסדר, ואולי השינוי הוא בגללך. כנראה שיופיך באמת נוגע במרחקים אם הצלחת לראות את השתקפותך אפילו באיש כזה...
אהבתי. דנדוש.
[ליצירה]
חמוד ביותר!!!
קליל, עליז וזורם. מקסים ועונה על הגדרת- שירת ילדים במיטבה ותומה.
דומה קצת ל"והילד הזה הוא אני", בסגנון.
אביבוש, יש לעשות הגהה, למשל- ממשמש ולא משמש (או שכן?!) וכן בבית הראשונה, נראה, כי הנקודה אינה במקומה.
[ליצירה]
כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב
[ליצירה]
אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?!
עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?!
כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי....
די יו מיס מי?
[ליצירה]
יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה...
תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים.
תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!!
ובעצם- מי אני שאשפוט?
ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה...
היה בטוב,
איה :)