לפעמים באין כוח בנפש להניע שפתיים לומר, נכמהת כל כך שתהיה פה ויפצה הליטוף הנכמר. ואינך. ואיני אומרת דבר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. אני פה. --- אני לא בטוח שאפשר להסתתר מאחורי ההיתר של POETIC LIECENCE, כאשר מפירים באופן בוטה את חוקי הלשון. אני מתכוון ל"נכמהת". זה... קצת מאולץ לשיר, כי זה אמור להיות "כמהה", אבל לא הסתדר לך עם הצליל... אני טועה? <גם: יחד עם "נכמר" זה מעמיס יותר מדי.> --- סך הכל זה מעולה ואני אוהב את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] "נכמהת" זו מילה נפוצה, הרווחת בשימוש אצל אנשים מסויימים בכל מיני מקומות; מילה זו לא נוצרה כאילוץ של 'כמהה' ע"מ שיסתדר למשקל.. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה רועמת היא השתיקה שאת מתארת בשירך, הכמיהה הלא מתממשת, וההשלמה עם אי המימוש - עם התסכול בעצם... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן. לא השתמשתי ב"נכמהת" כי לא הסתדר לי. וכפי שאמר מי שאמר, זו אכן מילה השגורה על לשוני (:. <מה יש, אסור כבר לחדש חידושים בשפה?..> [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי נכמהת: אחד היתרונות של שירה לדעתי, מבחינה צורנית, הוא לשבור את כללי הלשון המקובלים לפעמים. יש לזה כמה יתרונות- קדם כל לפעמים הכנסה של שורש לבנין לא מקובל נותן לו משמעות מיוחדת, שמתאימה לאותו בנין. אבל גם בלי זה- הכלי של המשורר הוא השפה, המילים, ולכן לא רק שמותר אלא אף רצוי להמציא מילה שלדעתו משדרת ניחוח מסוים, אופי מסוים. ככה שפה מתעשרת וככה ממציאים דרכים להביע שלא היו קודם. בקיצור, אני בעד נכמהת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ------ [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי כבר מילים --- [ליצירה]
- [ליצירה] - - [ליצירה]
- [ליצירה] --- טוב, את יודעת מה דעתי על הפומביות של זה *** אבל מצאתי לזה פרשנות אחרת שיותר מוצאת חן בעיני. וזה כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוף, אני וההומור הלא מובן שלי. כאילו, בזה שרק היא מגיבה לך.. ואתם פה.. לבדכם... עזוב! [ליצירה]
- [ליצירה] ... בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה. כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים. הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק. הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית. כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב. לא יודעת, אלה המחשבות שעוברות לי בראש. לא מתוך רצון דווקא לחפש את הצדדים האלה... ממש לא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו. מוצלח במיוחד. למה כל דבר אתם חושבים שזה פוטושופ? זה משחק עם הפוקוס בזמן הצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, אבל זה לא חרוז. זה לא נגמר ב"רים". זה לא אומר שזה רע, אף אחד לא קבע שהכל חייב להתחרז, פשוט ציינתי שאני לפעמים קנאית לחריזה (על חשבון המשמעות? לא יודעת. אבל אני מכופפת את המשמעות כדי שתתאים לחריזה, כי זה ממש חשוב לי), ואני בטוח הייתי חורזת את זה, איכשהו. אבל עזבי, תתעלמי.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... צא מהבועה (ע"ע "ערוגה היא רק מקום של פרחים"), ובאותה הזדמנות תתבגר (:. לחיים טובים ולשלום, הלכתי לישון. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אח, זאת הצרה אתכם, בנים- מעפעפים לכם ואתם אפילו לא שמים לב (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חביב (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש מזכיר את "שירי סוף הדרך" ללאה גולדברג (מן הסתם מתבסס על זה). יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, את שקט את! מה את מבינה בכלל?! (: קישון הוא קלאסיקה. (ולגבי האידיאליזם- אם כך, תמחקי גם את אלתרמן מלקסיקון המשוררים הישראלים הטובים ביותר. גם הוא, כך מספרים, לא היה בנאדם משהו מהבחינה הזאת... ועוד רבים). [ליצירה]
תגובות