מסומן בחישוקים.
שרוי בם, ומדבר
איתך ויודע להקשיב
לך ולך ולהזדהות
וממש טיפל'ה לכאוב.
ואתם קובעים.
ולי, מה זה אכפת
ואתם מסמנים,
ואני שם, חסר פחד
ומלא סתירות,
מכל העיגולים,
המזרימים לי דמים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהניתי לקרוא. טוב להתמודד מול הסתירות שהמציאות סוטרת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] למען הסדר הטוב יש שיר אחר על צ'ט של ארז שנמצא כאן ולא עמד בכלל בפני שאלת הצנזור. הנה שיר אחר (גם של ארז) שצונזר מהאתר אך נערך עליו דיון בפורום יצירה. והוא גם הובא שם. לטעמי, דוקא הוידוי האינטימי והשימוש בגוף ראשון הם שנותנים לשיר את עצמתו ובאיזשהו מקום הם שנותנים לו את מקומו כאן איתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] הו זה נפלא! ממש כיף לשקוע עמוק אל מה שקורה אצלך בשורות המחברת. כי זה נמצא בדיוק על הגבול שאני יכול להרגיש כאילו אני קצת משתגע כשאני קורא ובאותו זמן להנות הנות היטב מהסיפור. צפונה מזה לכיוון הדמיון והיית מאבד אותי אפילו לטובת איזה שיר ממוצע פה... [ליצירה]
- [ליצירה] הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו. הקול הזה מוצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתר צורה, באמצעות שליחיו, מבקש להשיב לך באהבה כפולה [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה ראש יש לך. מגניב ומטריד כאחד [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי.. אחחח שירים שנכתבים בתחנת אוטובוס יש בהם שלווה מיוחדת, נעימה. שכיף אחר כך לקרוא מה יצא. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] / זה נפלא. צריך להשתיק פעם אחת ולתמיד תָ מח הזה שעושה כל כך הרבה ספקולציות ולא נותן לנו לשבת בשלווה. אין כמוך.. [ליצירה]
תגובות