לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
רונית רייטר
-
משתדלת להיות אמיתית. לשמוח ולשמח, לגדול ולגדל.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך נכון... נכון וחשוב. אבל - לא הבנתי מה הקשר לצלקת (סליחה על חוסר הדמיון והמעוף...) אולי כדאי להסביר את זה קצת יותר, כי אני מרגישה שהפסדתי. שנזכה לתת מכל הלב... [ליצירה]
- [ליצירה] אמה! קראתי את שירך, התלהבתי, והזדהתי איתו כל כך, ואז ראיתי שאת הכותבת, ברור, איך לא הבנתי קודם... כל כך נכון ואמיתי, שתמיד יהיה לנו כוח לאזור כוח ולהמשיך, עד שיבואו הימים הטובים יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... איך את מצליחה לכתוב תמיד את שירי... אפילו אני לא מצליחה לכתוב אותם... כתבת ממש מליבי, תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... גם אני רוצה, הלואי, להיות אדם באמת... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון, וכתבת יפה... מזכיר לי משפט ששמעתי פעם "אם תמצא אי פעם שמחה, תמצא אותה כפי שאותה זקנה מצאה את משקפיה האבודים מונחים כל העת על קצה חוטמה" ישר כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... חבל רק שאתה לובש שריון... מה שמאפשר להכנס לשער זה שאתה מוכן לבוא בלי... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! נכון... אולי כי הם חיים בעולם אחר, והתפקיד שלנו זה להמשיך להחיות אותם כאן... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... הכי אהבתי את "לעולם לא יצאתי אותך ואת לא יצאת אותי" [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מקסים... כל כך טוב לשים לב לכל הדברים האלה שחשובים כל כך... אני חושבת שזו בקשה שכל אדם יכול לבקש מעצמו, שיפקח הוא את עיני עצמו, וישמח ויראה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... במיוחד את הביטוי "בעת חירוף נפשם הכתיבו לנו לחיות" אני כל כך מרגישה את זה, וחושבת על זה הרבה. אחרי שחברה שלי נרצחה, חברה שלי סיפרה לי שמפקד אחד אמר שהוא לא מסכים עם השיר "רקמה אנושית", (מכירה?) כי שם כתוב "ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו משהו נשאר איתו" והוא אמר, החלק שלו שנמצא בנו לא מת, הוא ממשיך לחיות ואנחנו צריכים להמשיך ולחיות אותו, להמשיך ולגלות אותו... תודה... [ליצירה]
תגובות