טוב. אז אל תבוא.
נכנעתי.
רק תודיע, שאני לא אמות מציפיה.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו! איך הצלחת?! אין, זה המשפט שאני מזדהה איתו יותר מכל משפט אחר בערך... [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט - וואו. ואין לי דרך אחרת לומר את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהפתיחה מחלישה את המשפט,כיוון שהיא ילדותית מעט ומובנת מאליה והוא יכול להיות חזק יותר אם יהיה כך: "רק תודיע,שאני לא אמות מציפיה" צחית [ליצירה]
- [ליצירה] יחי השנינות. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] העולם מלא בויתורים לפעמים צודקים ולפעמים פשוט חבל... [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה איזה רעיון מעניין שמובע בדרך מאוד מוזרה. הסיפור (או המונולוג, אם את מתעקשת) מתחיל בצורה מסויימת ומדבר על משהו אחד, בצורה רצינית וסיפורית וכתובה היטב. ואז פתאום זה נהיה היתולי כזה, ולא ממש ברור וקצת מאבד את הפואנטה, שאני חושבת שהיית מצליחה להעביר יותר טוב אם היית מנסחת אחרת את הפסקה השניה. כי בפירוש יש לך את הכישרון הזה לכתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, התגובה האחרונה היתה מהיוזר שלי אבל זו היתה שותפה שלי. אני לא מחמיאה כך לעצמי בד"כ.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך שהצלחת לחצוב את עצמך יש מאין. בדרך כלל אני מניחה שרובנו מנסים להוציא מעצמנו את היש מתוך המסתור. אבל מהאָיִן? זה מקורי. (אני סתם קצת צינית. תנסי אולי לעבוד על הרעיון הזה של היש מאין, כי הוא נשמע קצת לא הגיוני). [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם עופים. המעבר לא חלק בכלל וגם ההקשר לחיי כלב ממש לא מובן (כלבלב הולך לאבא שלו בימי שישי? מי מביא אותו לשם ולמה?), שלא לדבר על ה"שיחת אב-בן" שיש להם. הבן שואל שאלה קצרה ומיד האב פותח בוידוי מרגש וסוחט דמעות שליש על איך הוא לא היה אבא טוב מעולם אבל הוא ישתפר, ופתאום הבן קופץ למסקנות לגבי עתידם הורוד והדביק בעתיד. לענ"ד לא היית צריך לעשות את הגיבורים לכלבים. אם הסיפור היה כתוב "חלק" הוא היה עובר גם בתור בני אדם. הגילוי שהדוברים הם כלבים לא מעלה את איכות הסיפור. נהפוכו, אולי אם לא היית מרגיש צורך לסיים בנימה הומוריסטית היית משקיע יותר בעלילה. מעבר לזה, באמת צודק עופים בעניין הזה שהיטבת לתאר דברים מנקודת ראות של ילד (אם כי עכשיו כשאני בודקת שוב, לא ברור לאורך כל הסיפור בן כמה הוא. הוא מספיק קטן שיצטרכו לרחוץ אותו ומספיק גדול לנתח את חיי הזוגיות של ההורים שלו..). [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יש לך את זה במשפטים מעולים. אהבתי את "נרשמתי לבית הספר הנחשב ביותר בתחום (בית הספר – "הכוכבים הגדולים ביותר של המחר" עם מורים שהיו הכוכבים הקטנים ביותר של האתמול)". גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לך פעם שאת טובה? וואו. את טובה. מצטרפת לחתלתול ולמפצע. שכוייח! [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם באה. פשוט תתנתקי לאיזה זמן. מבחנים שקשורים למחשבים? אחלה. בלי להתחבר לעולם הוירטואלי. מעבר לכך אני די בספק שיש לך מבחנים שקשורים בקשר ישיר לרשת. כמו בכל התמכרות אחרת. אם רוצים להפסיק - לא מורידים מינון פשוט מורידים. מהחיים. ואני מומחית גדולה בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה.. הייתי מלטשת מעט. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת יותר את השירים שלך מאשר את שירי הבדיחה. כשזה עמוק - עוצר כל העולם. ואת, קוטפת כוכבים (קורין אלאל, שם, שם). [ליצירה]
- [ליצירה] ובאמת הראשון יותר טוב. למה שינית? [ליצירה]
תגובות