עכשיו אני יודעת
נפתרה התעלומה
"ואם רק יידע?.. ואם רק לי חיכה?..."
ואין עוד "מה אם?" ו-"אולי?"
התשובה כבר ניתנה
עכשיו אני יודעת
עכשיו אני חופשיה
איך ירגיש עורו בקצוות אצבעותיי,
והאם שפתיו רכות לנשיקה?
עכשיו אני יודעת
שלעולם לא אדע
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי עדיף שלא תדעי... כי לו ידעת ודאי היית מצטערת על כך שיודעת את, ולא היית זוכרת איך היה זה כשלא ידעת.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אדע לעולם-כי שאלתי וקיבלתי תשובה והאם עדיף לא לדעת לעולם,או לדעת ולאבד זו שאלה קשה. יותר קל לא לדעת מה הפסדת... [ליצירה]
- [ליצירה] לויודעת למה החלטת שלא תדעי לעולם, אבל גם אם לא תדעי לגביו, את עוד תדעי לגבי אחר. היי סמוכה ובטוחה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה קורה כל פעם מחדש, ואולי זאת הפעם האחרונה? אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] :-) אני קוראת עכשיו ברצף את כל החלקים וזה ממש ענק,הפוגה קומית קצרה. ממשיכה לחלק הבא... [ליצירה]
- [ליצירה] .... גדול ע נ ק מ צ ח י ק ולרוב הפדיחות,גם נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] : ) תודה רבה בנות... ...מסמיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] אומץ מעבר לפתיחות לפרשנות יש כאן הרבה אומץ יישר כוח [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על השמאלץ אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס "How can you give your love to someone else,and share your dreams with me" תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד. מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי זמן אחרי שקראתי שוב את הכותרת השיר קיבל משמעות אחרת לגמרי,אבל בכל הקשר שקוראים אותו,הוא מעביר צמרמורת. בנפל אויבך אל תשמח,כל שכן בנפול ידידיך... ונראה לכם שעכשיו יש נקודות הזדהות או שהזמן שעבר משכיח עד כמה זה יכול להתדרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה בעצב שה כן כך? למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב? למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר? אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח? [ליצירה]
- [ליצירה] מפתיע,אבל אמיתי הסוף לא צפוי מראש,אבל מתאים בהחלט להתנהגות האנושית כשחושבים על זה לרגע. מזמן לא ביקרתי באתר,ורק עכשיו יצא לי לגלות אותך. אני חייבת להגיד שעברתי על כמה מהיצירות שלך וכל אחת העלתה בי חיוך מבין והרגשת הזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת לא בדיוק הבעיה. את הכביסה המלוכלכת כדאי ורצוי לכבס בפנים,הבעיה היא לתלות אותה בחוץ שכולם יראו את הכתמים. נראה לי שהגענו לשלב הזה והיום כבר פחות מפחדים להודות שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים. [ליצירה]
- [ליצירה] לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים, אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו. ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת. למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם. [ליצירה]
תגובות