זהו שיר סיום.
לא אזכיר דמעה
לא יהיה פה עצב
גם לא תקווה.
זהו שיר פרידה.
בלי אהבה
בלי אכזבה
וללא שלכת.
זהו שיר קצר
על סערה קצרה
שחלפה בחצרי
ולקחה איתה הכל
מלבד
תמונה שלי ושלך ----
טוב, לא יהיה פה עצב.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, אני כל כך אוהב לקרוא את השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני הממליץ. [ליצירה]
- [ליצירה] טועה=>תשובה [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, היום זה היום! "ביקור בית"/ שי דוידס היום אתה מקבל חופשה לצאת לסיבוב בחצר. מעין ביקור בית. היום זה היום שלך אז בוא התרווח על הדשא אכול מן התופינים הרווה צמאונך במשקאות קלים (הרי "קולה" אין לכם שם למעלה) תנשום. החליטו לקחת אותך בקיץ בימים הכי ארוכים בשנה. אז בוא כיבוי אורות בשעה מאוחרת אפשר לעשות עוד סיבוב. היום זה היום בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26. אז אולי נצא נשב על איזו בירה נשמע מוסיקה טובה. יש זמן. שערי שמיים פתוחים לרווחה נצא מן השער נשכח את העבר ונחיה את היום הזה עד תום. היום זה היום שלך אז למה כולם כל כך עצובים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו- ה"תיקון". [ליצירה]
- [ליצירה] וזה סופו של השיר [ליצירה]
- [ליצירה] "אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר: הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)". יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר. מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה. ועכשיו? [ליצירה]
תגובות