בדרך על שביל הבטון
המתעקל מטה בפינה
חשבתי לעצמי (כך נדמה לי)
שכבר שנים לא הייתה לי שנה.
ראש השנה בקיבוץ דן. התשס"ה.גיל גבעוני
-
סמנטיקה. כוח המילה, בעיקר זו הכתובה, המתפרשת, הנקלטת, המועבדת. לעיתים רק מרגשת.
חדירה אינטלקטואלית.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מודה שאני לא קורא יותר מדי מהאנשים שכותבים פה, אבל יש לי תחושת קרבה מטופשת לכתבייך, אז... נו אתה יודע, אל תהיה מציקן שכזה. מכל השיר, רק הבית הראשון עושה לי "אוף, נכון". אני לכל היותר אומן כותרות. לכתוב ממש - קשה לי. בכל הקשור לאושר אני לא מזדהה בכלל, אבל לגבי סתמיות מסויימת - כן. לחלוטין. תרגיש טוב ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה, זה פשוט שתי שירים בעלי אותו כותרת. החלטתי לשים אותם ביחד - אבל במחשבה שניה - נראה לי באמת שאני אפריד אותם. הראשון טוב בהרבה. ואכן - שירת הפנאי ובנאליות היא השולטת עליי לרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה באמת מיוחד. תבורכי. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שויין מה יונה הייתה אומרת? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ליאורה - מיהרתי להתבלבל משום מה. חס ושם - היא לא התאבדה (בניגוד באמת, לוורג'י, בפי החבר'ה) היא חיה לה עד גיל 56 ומתה, משאירה אחריה כלום לאף אחד, שכן משפחתה וחבריה מתו לפניה (כך אומרים ההיסטוריונים). בודדה וערירית חיה ומתה. מותה היה ממחלה פיזית, ולא נפשית. אתקן מיד את הכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אמריקאי מבחינתי, אבל בהחלט אורבני מאוד. כמעט אנטי-פולקי במידה מסויימת, ובהחלט מעניין יותר משיר נוסטלגיה רגיל. שאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] רשימתי, בלוגי, חסר חן. חסר בשלות - מרגיש באמת כמו אסופה רנדומלית של דברים שגורמים להרגיש רע, אבל אין כאן שום חידוד אומנותי או שאיפה לתוצר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] להדס- התנצלות. זה לא נועד להיות שיר מרומז. הוא עודכן כאן ושונה כיוון שהטיוטה שנקלטה היא לא זו הנכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חוסר ביטחון תמוה. אפשר להשאיר את הקטע כמו שהוא, הוא ברור, וחזק ובנוי היטב. לא צריך ליצור שום אפקט מרומז בשביל אף אחד. אנשים כאלה, אין להם מה לחפש בשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] שלם מאוד. טוב לי לקרוא שירים שלך. [ליצירה]
תגובות