רן, הגם אתה בלא מובנים?
נשמע שיר על חוסר חרטה ועמידה נגד א-לוקים..? אבל לא ברור. (מדפיסה, נראה, אולי ייצא להסתכל בחג.)
(אני מניחה ש"כירסם" ו"פיסגת" זה תקין בכתיב מלא, אבל מוזר. לי. לא יודעת.)
[ליצירה]
אוי,
רן, הגם אתה בלא מובנים?
נשמע שיר על חוסר חרטה ועמידה נגד א-לוקים..? אבל לא ברור. (מדפיסה, נראה, אולי ייצא להסתכל בחג.)
(אני מניחה ש"כירסם" ו"פיסגת" זה תקין בכתיב מלא, אבל מוזר. לי. לא יודעת.)
[ליצירה]
---
התכוונתי: לא לראות את הנורמה בפוסלת המחשבה העצמאית ומשטיחתה, ומביאה לבחירת הדרך ללא בחירה.
ואם זו הדרכה כללית, יש בזה כשל לוגי, כיוון שאז זו הנורמה ואין נורמות אחרות.
אבל אני עייף עכשיו, נראה לי.
(לשם שינוי? גילויי חיבה? איזה יופי.)
[ליצירה]
---
אך בסוף אתה נשאר
כי זה המקום שלך
אחרי הגלים בים, המלטפים, המבקשים,
אחרי מעלה ההר, הלוקח, הפורח,
אחרי המקום הסודי הזה שנמצא מעבר לאופק,
שבכולם הייתי ואל כולם ברחתי,
חוזרים.
=====
הרעיון הזה חסר.
[ליצירה]
אוי, זה יפה
בתור אחד שיש לו מטאבוליזם במהירות של אלף סופות טורנדו אני קצת מקנא בה (בה? בך?)
יפה ההתבגרות הנפשית הזאת. הגמילה מהכעס. אני, כאדם אופטימי, לא כל-כך אוהב יצירות לא אופטימיות, וזו אופטימית וממחישה תא האופטימיות ואת הצמיחה שלה שלב אחר שלב.
איזה יופי!
[ליצירה]
[ליצירה]
---
נאלמתי, באמת. נאלמתי.
------------------------------------------------------
(יש לך עוד שיר על ספירת העומר, עת קציר)
[ליצירה]
---
בספר של הפסיכומטרי הכל מלא קשקושים וציורים אצלי. אבל גיאומטריה אני דווקא אוהב, למרות שנאתי העזסה את המתמטיקה, כיוון שיש בה מקום נרחב לחשיבה עצמאית.
ו.. קשה להאמין שאת אמיתית, טל רעות, כי זה ממש ממש יפה.
תגובות