[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה.
מקסים, תודה.
[ליצירה]
קצת נאיבי. מלחמה ושלום עושים פוליטיקאים, ואת המנדט, נותן להם הרחוב. עוד לא הוכח שחלומות על שלום יביאו אותו. מה שכן ניתן להיווכח, שממהיגים בעלי שעור קומה יכולים להביא שלום, ממש כמו שמנהיגים כושלים יכולים לגרום למלחמה.
[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
השיר הוא שיר מצוין ומרתק. זה שיר עם גישה רצינית, והייתי אומר אפילו בוגרת, ונוגע היטב בראיה העמוקה של מהות החיים, אבל קצת מרחיק לכת בפסמיות שלו. אתה מעמיס על הלב את כל המועקה והשכל לא יעמוד לבדו במשימה לצעוד קדימה.
לשיטתי, אדם נאבק לצאת מ-"בור חיייו", משום שביכולת הזאת חנן אותו אלוהיו וזה מה שמעניק לו את השכל לצעוד קדימה.
אל תשנה את השיר, כי כאמור הוא שיר מצוין אבל תחשוב מה שכתבתי.
[ליצירה]
כמה מילים להצדקת שלוש השורות האחרונות:
המטאפורה של סופת טורנדו מתארת איך נקלעתי אליה - מוקסם ומכושף. אבל ראיתי לנכון גם להסביר מה היא עושה לי, ולמה בחרתי דווקא בדימוי הזה. רציתי להדגיש מה אני מצפה מהדימוי, שבמציאות הוא הרסני למאיים וזורע חורבן. עבורי זה משהו שמצביע על הצורך שלי שמאפיינת סופת הטורנדו: סחרור, הנפה אל-על והליכה קדימה. אולי אחרי ההסבר הזה, השורות האלה אינן מיותרות.
[ליצירה]
רון יקר,
מאד נהיניתי לקרוא את מה שכתבת וזה אכן עונה לשאלה: "מה זו שירה", אבל בעיקר לשאלה: "מה איננו שירה" . אני מקווה שלא תיפגע ממה שאומר עכשיו: לפי דעתי זה איננו שיר אלא הרצאה על שירה ואני מתייחס אל זה כאל שיעור לכתיבת שירה. כפי שאני מכיר את יצירותיך, אתה יודע לכתוב שירה "שתיקח חלק ממך ותכתוב אותו במילים" שלפעמים הן מעטות אבל ממצות את אותו חלק ממך שכתב את השיר.
בהצלחה מסר
תגובות