חורף
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו! נפלא ממש!! היום הגעתי למסקנה שלא משנה לי אם הציור הוא מינימליסטי או לא, אני אוהבת גם כאלה וגם כאלה. [וזה בעקבות צפיה המומה בציורים שלך ושל רועי גולן. אין עליכם.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. עדין ומדויק. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אני אוהבת כשהרישום נמוג באור. ואת הצלחת בזה. מינימליסטי גם כן, עוד נקודת זכות אצלי :). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כשרון גדול מהמם [ליצירה]
- [ליצירה] רישום מעולה! תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה ככה פשוט! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פשוט ככה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רענן... ריח של נטורל פורמולה... (שדרך אגב- לא כשר לפסח ולכן, לא מכניסים שיער לפה בפסח.) [ליצירה]
- [ליצירה] השתקפות של משהו הזוי למדי, אך גם חכם, כמו אותו מונק זקן שפעם אמר לי "...הנה אפילו כשהקשבת לאגדה שלי ראיתי שנעלמת" [ליצירה]
- [ליצירה] אנוכך. הייתי מוותרת על ה'אנוכי' כי זה נשמע מעט תקוע, מסירה את ו' החיבור, וממשיכה להקשיב בשתיקה לרחש הגשמים... (סתם.) השורה שהייתי משאירה, "הקול הופך מצליל למנגינה". שורה טובה. (ככה זה, יובל...) [ליצירה]
- [ליצירה] צטערת מצטערת על התגובה הקודמת. זה נבזי, במיוחד בעשרתימיתשובה. סליחה, פשוט ציפינו לסוף אחר, מפתיע יותר או משהו. ודווקא הכתיבה שלך טובה. שפה קולחת. אז סליחה וגמח"ט. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת על התקלה, יצחק לא כתב לעצמו תגובה, זו אני ששכחתי לשנות את השם. אז יצחק- שוב, מצחיק, קורע, שנון. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? אתה וממזר כנראה רוצים להעשיר את המיילים של ה:FW; FW; FW; תמונות מגניבות. למיילים זה טוב, אבל זה די מאכזב כשמחפשים אומנות ומוצאים ליצנות... תהיו בריאים, אתם. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי יש- דוקומנט 6 מה שלומך, הודיה? כך שאלתי את אחותי שעמדה מאחורי. אנא, הביאי כסא ושבי, למה תעמדי? למה? "כי בא לי", קטלה אותי אחותי האהובה עליי ביותר. ולא, זה לא שהיא רוצחת, אלא מהכוונה של הלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים? יו נועו? "לא עשיתי לך כלום!" נזדעקה אחותי. "מה עשיתי לך? אה? אה? אה? אז ככה יפה? אה? איפה הצדק, איפה?" טוב, זה לא מה שהיא אמרה, זה סתם מוחי שמחפש אקשנים, ואצבעותי שרצות על פני המקלדת בחוסר שליטה. "באיטיות!" צווחה אחותי כדי להרוס לי את הסיפור. לא ילך לך, אחותי יקרה. זה הסיפור שלי, ושלי בלבד "לא נכון!" כן נכון! "לא!" כן! "אמא, תגידי לה, היא כותבת אותי!!!!!!!!!!!" "מה קרה? אילה, מה את עושה לה? אני לא מרשה להגיז לי אותה" "תגידי לה שתכבה את המחשב" "שתכבי את המחשב אבל עכשיו!" אבל אמא, אני באמצע לכתוב סיפור על אחותי יקרה. "מה קרה?" (כך אמי) נשברה הקערה?..." הלשינה אחותי בלי לדעת מה היא עושה. זה לא אני! לא הייתי בסביבה בכלל! "קרציה אחת..." מלמלה אחותי והלכה בשרוך רגליים. "אל תלכי ככה, איך תמצאי לך שידוך?" עזבה אותי אמי בהתבדחות. "לך אני מרשה להמשיך לכתוב, את ממילא לא תמצאי זיווגך בקרוב." מחיתי את דמעותיי מעל פני. בחור יקר- האם תרצה את אחותי במתנה? <אבל היא עוד קטנה!!!!!!!> סיימה לי אחותי את סיפורי, הסיפור שלה. <"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!!!!!!!"> [ליצירה]
- [ליצירה] יעלוש איזו נחרצות. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חיוך מעוקם... [ליצירה]
- [ליצירה] ברגשית, אקרא לזה הנאה. או הארה. היי ברוכה, ילדה יקרה. (והמשיכי לתת לנו לגימות עוד מהמר- המתוק שלך.) [ליצירה]
תגובות