אחרי שהתפרקתי
הייתי צריכה
לאסוף את עצמי
מהריצפה.
חתיכות חתיכות
גדולות וקטנות.
פאזל שלם,
אני.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אני לא חושבת שמישהו יכול לקרוא את השיר ולא לכאוב איתך את כאבך. השיר חזק! שתדעי רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. היוצרים בוראים מציאות.. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת עליך! יש דברים שקשה להשתחרר מהם. הכאב הוא בלתי נשלט. לא קל להתנתק ממקרים כואבים, ואני בטוחה שהאדמה רוצה שנרבה בדיבורים אודותיה, פן תדעך וחלילה תשכח. ופיות הצעירות - מדוע שנסתום? הן עבר עליהן הקשה שבמשברים, ולקרוא לארץ אהובה, מרפא השברים. אז די לך, חבר יקר, ותן לנו לכאוב - עד מחר. (ואולי גם הרבה אחרי). [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כ"כ אמיתי וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] בהברה אחת: וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר. לא יאומן אבל אהבתי. השורה האחרונה מקסימה.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] *זעקות. סליחה... [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי, אני מצטרפת לא ב ג הלוי. אני שונאת אנשים באתר שמרשים לעצמם לרמוש כתיבתם של אחרים. צופיה - אז מה אם את עורכת??? אני דוקא רואה בעין יפה את פתיחת השיר בו' החיבור. זה מראה שיש משהו לפני.. שהשיר לא מנותק מהמקרה עצמו. חוצמזה, אם לא ידוע לך, יוצרת מוכשרת שכמותך, לפעמים דוקא השימוש בפסיקים אינו אלא קוטע את השורה. מה גם שהשימוש בסערה כדבר טוב - שובר את הרעיון המוכר, והוא זה המוסיף נופך לשיר. וצופיה, על הערתך האחרונה רק הוסיף, שמה לעשות שהסוף נדוש?? לכולם אהבות ולב שבור.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. לא ממש אוהבת בדיוני, אבל הכתיבה שלך מעניינת, אז היא פשוט מאלצת לקרוא עד הסוף... שווה שקיבלת החזרים.. [ליצירה]
תגובות