[ליצירה]
מסר, יש לי מספר בעיות עם השיר הזה:
1. "את עומדת מרחוק ומביטה בי" ואחר כך אתה כותב "ואינני יודע לאן את מביטה"
2.אתה לא חושב אבל מצד שני אתה מנחש. האם זה לא סוג של חשיבה?
3.מהכותרת מצפים למשהו אחר לגמרי. לא? השיר קר ומאוד מחושב.
שלך..
[ליצירה]
שיריי פשטו מדיהם
מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד
אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן
נקודות,
התעופפו לכל עבר
קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה
משמעות.
* *ממליץ על שורה רווח
נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות
בין מילים
כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר
כנצח
ואני-
נאלמתי דום
נוכח מרד
השירים.* סיום מוצלח.
ואולי כך יראה:
שיריי פשטו מדיהם
סרבו לכל פקודת התייצבות.
כאוס שלט במשפטיי
נקודות (.....)
התעופפו לכל עבר
קטעו כוונות ומשמעות.
נחתכת ונעלמת
בין המילים
כל שורה אורכת
כנצח
ואני-
נאלמת דום
נוכח מרד
השירים.
סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי.
שלך, בהערכה,
את יודעת מי...
[ליצירה]
יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם.
אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה.
מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב).
יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה).
אשמח להמשך...
תגובות