עודך חי
פשטת מעליך קבר
.......
רציתי כל-כך
שתבוא
בצל קורתי הלבן
לבן מזכיר לי,
לא יספת
ולא ידעתי
התעטפתי בשתיקה סופנית
ולא פציתי פה
עד כך, שנחפנת
מקושט בחום וירוק
..............
אתה כל כך גבוה
כל כך עמוק
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מופלא.. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר שיא הנעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. זאת הקרנה של נגטיב על היד ממכונת אור? [ליצירה]
- [ליצירה] .. חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לילד וחתלתול.. אהבתי מאד את הדימויים המדויקים האלה [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, מצויין. ממש טוב. השלבים בהם אתה מושך עוד ועוד למטה נדמים קצת צפויים כשמגיעים לקניון, אבל הולמים מאד כשמגיעים לסוף. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד! למרות שיפוצים קטנטנים הרבה כח יש כאן.. [ליצירה]
- [ליצירה] בכל פרק אני שואלת את עצמי איך אתה עושה את זה.. [ליצירה]
תגובות