תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
(לחצתי אנטר בטעות)
אושרת,
אנוכית? למרות שזו שאלה רטורית אני חייבת לומר שהתשובה היא לא.
אנוכית לא, אנושית כן,
אמפטית.
שיר מקסים, כמו שאר שירייך.
תודה, מורן.
[ליצירה]
אוח:(
נורא עצוב לי שזה מה שמשתמע מן השורות.
למען הסר ספקות..השיר הזה נכתב בעקבות שיחה עם החבר לשעבר, ובה סיפרתי לו שאני אספתי את כל הזכרונות לתוך קופסא ע"מ לעבור הלאה, והוא סיפר לי שאצלו הכל נשאר אותו דבר, הוא לא הזיז אף מכתב ואף תמונה או מתנה.
זה צרם לי נורא. כואב לי לדעת שהוא עדין שבור ואני המשכתי הלאה. רע לי עם העובדה שטוב לי.
אולי השיר אכן נוסח בצורת השוואה שטחית ולא הביע מספיק את הכוונה.
אנא, אל תחשבו שאני שמחה לאיד.
[ליצירה]
וואו...
זה מקסים.
מתאר תחושה שאני לפעמים מרגישה,
שאני קטנה מדי מול כל העולם, מול מסגרות וחוקים שאין לי ברירה אלא לציית להם.
אהבתי מאוד!
תודה, מורן :)
תגובות