[ליצירה]
נאמנות לאמת, וכתוצאה מכך- עצב..(?)
מוכר, וידוע (אישית, כן?)..
וגם אם היה ידוע קודם לכן- הנאמנות הזו חשובה, בעיניי, מהחיים עצמם.
השקט יגיע! העולם יתהפך ויתהפכו היוצרות והטוב והאושר ישכנו בלבבות הנאמנים והאמיתיים..
שכן אולי "צדיק ורע לו", אך לצדיקים מחכה, בסופו של דבר, עולם הבא.
יום טוב.
[ליצירה]
יש כאן קונפליקט בין שניים. לדוברת נדמה שהם הפכים גמורים, היא נפגעת, היא מתכעסת ולכן היא שחור. והוא ההפך, לכאורה, ממנה, הוא שאנן, לבן.
קילוף שכבות במטרה להתקרב, אך מנסה להרחיק אותו ממנה כדי "למזער את הפגיעה". אך הוא פוגע, כי היא נפתחה, ורגישה, ולא לבנה- לא שאננה ומרחפת.
לא הבנתי את עניין המניה דיפרסיה. נדמה לי קצת מיותר, אבל אולי פשוט לא הבנתי. וכל הבית גם נראה לי לא חשוב, כי הכל אפשר להסיק מהשיר בלעדיו. חוץ מזה, מינימליסטיות בשירה היא חיובית, לדעתי.
[ליצירה]
נאמר יותר מדי פעמים. אם רק היית משאירה את זה לאווירת יום שישי וכניסת שבת, ולא מערבת את עניין ה"שבת משנה אנשים" היה מוצא לי חן כלכך. עכשיו יש טעם של שבת אולפנה..
[ליצירה]
מצוין.
אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש.
שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה.
[ליצירה]
בקבוקים ישובים. הצירוף זרק אותי לאיפה שאני.
ובכל זאת תזרוק אתה. וטוב שכך. אפשר להרוג אחרים כדי לקבל פיסת שלווה משלך ושלה. זה חשוב, אפילו.
רק הרוב מפחדים לומר זאת בקול.
לדעתי מיותרת המילה האחרונה. דביקה לי מדי.
בכל אופן, מצא חן בעיניי. או כתגובתך: "יפה מאד".
[ליצירה]
לא אומר הרבה. אבל אולי אני לא מתלהבת כי שירה אקטואלית ופוליטית בכלל, ומכוונת נגד אנשים בפרט *מגעילה* אותי.
נראה שאתה משתדל מדי לחרוז.
חרוזים אינם הכרחיים, וכשאתה רוצה להעביר מסר כלשהו (קדימה הם מפלגה של אנשים מפלסטיק, שרק בצע כסף מזיז להם? משהו כזה?) חריזה מאומצת יכולה להוריד מערך השיר..
יום טוב.
תגובות