[ליצירה]
השיר גרם לאסוסיאציה מעניינת למשהו שסיפר לי אבי: כשהיה ילד קטן, הודיע לאימו שהוא רוצה לראות את ה' עכשיו. אימו, אישה צדיקה וקדושה הזדעזע ונחרדה מהמחשבה, שהרי "לא יראני האדם וחי".
זה החיסרון הבולט שלנו כבני אדם לעומת מי שאינו חי. לעומת אלו שיכולים בשפה ברורה לשבח ולדעת באמת על מה הם מדברים
[ליצירה]
יוליה,
זה שאת כישרון נדיר כבר ידעתי קודם. עכשיו אני מגלה שאת גם נשמה גדולה...
ואגב ההערה של לוגן, אנחנו אף פעם לא נדע את ה', ובכ"ז מותר לנו לרצות לדעת אותו. כפי שהרעיה לא השיגה בסוף את הדוד [שיר השירים]- אבל זה לא אומר שהיא תפסיק לנסות...
"תכלית הידיעה שלא נדע" [בעש"ט]
[ליצירה]
על המשקל של "כל הפוסל, במומו פוסל", אני מתחילה להבין שאנו פוגשים בא-לוקים את עצמנו. לו יהי שנפגוש בתוך עצמנו את א-לוקים...
חתלתול - [שאגב מקור הכינוי אינו מוכר לי], איך אתה עושה את זה כל פעם מחדש...לוקח מושג מתמטי ויוצק לתוכו משמעות נשגבה? בסוף עוד אתחיל לחבב את תחום המספרים...
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
יאצק,
להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח
קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם].
תגובות