לב פועל הוא לב שותת דם.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה אוף, אבל למה זה חייב להיות ככה?! (אממ... כי אחרת לא נרגיש שאנחנו חיים?) [ליצירה]
- [ליצירה] ואף על פי כן בעברית, שותת דם הכוונה שהדם יוצא ממנו בלי שליטה. הלב מזרים את הדם, לא שותת אותו. (ואו, אני באמת קטנוני הלילה...תסלח לי נכון?) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד גם לב פצוע שותת דם, מה דעתך להחליף את המילה פועל בפועם, אך גם ככה זה נשמע יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למעיר ההערות הקטנון חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין.. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אפשר להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה שזה חכם ונכון ! [ליצירה]
- [ליצירה] בפשטות אהבתי את זה. "אין דבר שלם יותר מלב שבור" מתחבר לי גם. יפה ואמיתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה זה משפט ממש יפה. אהבתי. (עמוק, הא?) [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור כתוב טוב.. אבל הפואנטה נהרסה מאז שהומצא לו סרט בשם "מאטריקס".. באותו סרט לא ידוע, הגיבור בורח, מגיע לדלת, פותח אותה, פוגש את הרע, נורה על ידי הרע, ומת על ידי הרע.. (אותה נקודה בה הגענו בסיפור שלך..) אח"כ מישהי מנשקת אותו וכך הוא חוזר לתחיה... (אם תקלעו למבחן בסגנון "מצא שני דברים זהים במטריקס והנסיכה הקסומה" הנה טיפ..) אבל על הקטע הזה כבר לא כתבת... [ליצירה]
- [ליצירה] איך מורגן אמרה? "מקסים לחתולין" :-) כי זה יכול לעצבן ת'חתול ועדיין להקסים אותו... מה שמוזר (לדעתי בכולופן) זה שמה שתפס אותי היה דווקא 'ולשיר את המנגינה הזאת'... - בקריאה הראשונה זה רופרף הלאה, אבל תפס אותי ממש חזק בקריאה השניה. (אה, והערונת : "אדמה רטובה מהגשם" - "אי אפשר להבחין בין..." - נראה שצריך משפט\מילת קישור בין שני החלקים האלה... [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ, בדיוק בגלל זה. התלבטתי בין כאב ראש לניו זילנדי או לפרופסור אנגלי.. החלטתי על הניו זילנדי בגלל אליק בום. [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף נראה שכולם הספידו אותה עוד לפני עזיבתה.. ואז נאלץ לטפל בזה כי "נו.. כל ההספדים היפים האלה על הדור שעזב ולא ישוב..." [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת... בתור יצירה בין שניכם זה אחלה של דבר, ואפילו חמוד מאד. אבל כיצירה שמועלית לאינטרנט לאתר יצירה... לא'דע... - נשמע לי יותר מדי כמו "אבא שלי הוא הכי בעולם, אבא שלי הוא יותר מכולם" (כלומר - שיר פשוט מדי שאלמלא התוכן שלו, הוא היה נשמע בדיוק כשיר ילדים) [ליצירה]
- [ליצירה] חמדמד :-) אגב, תהיתי מה יקרה אם תצייר להם עיניים מרושעות... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד כתוב טוב וכפי שאמרו כאן לפני - זה דורש הרבה כישרון לקחת עובדה קטנה ולעשות ממנה מטעמים כפי שעשית [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה אלוקים או לפחות? [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... תודה למגיבים סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע) רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-) בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן? בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...). [ליצירה]
תגובות