כשהוא מחזיק את הקטנה
גופי נמלא רטט
על לשוני נדבקת "חמודה", "יפה"
איבריי נמשכים למקום אחד.
אלייך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המלצתי למעלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אסתר. כבר אמרתי לך ואומר שוב את גדולה ויום יבוא ומישהו יגלה אותך. כי אם לא- יהיה לעולם משהו חסר. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שבכית ברכבת [ליצירה]
- [ליצירה] חסר לי משהו בסוף. כאילו נקטע בכוונה. ולא כך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] והאיש הקפוא כיצד הוא מפשיר? לוקח קרח ועוד קרח ומכסה גופו בשכבה עבה ונאנח לאיטו על מי קרחונים. כך הוא מפשיר לאט לאט ליבו נמס לטיפות קרח קטנות דמעותיו נמסות לגבישי קרח קטנים. כך עושה איש המזגנים בצהריים קרים. [ליצירה]
- [ליצירה] " במקום בו יכלו להפגש מבטינו..." [ליצירה]
- [ליצירה] מה פתאום היצירה הזו פורסמה שוב? נראה לי שיש כאן בלבול? [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה- הזהירות. מהסירחון. [ליצירה]
תגובות