במילה אחת: אין לי מושג בצילום.
ביותר מזה:
אביתר - אין לי מושג, למען האמת. אני ממש ממש לא מבין בצילום, כפי שאמרתי. צילמתי את זה במצלמה שאבי מורי קנה, אני לא יודע הרבה יותר מזה...
ותאיר - אני חושב שהבנתי מה אמרת, אבל שוב - אני לא מבין בצילום.
סתם בטעות יצאה לי התמונה הזאת..
טוב, לא בטעות, 'רדפתי' אחריו עם המצלמה וצילמתי יותר מתמונה אחת, אבל זה באמת לא משהו מקצועי.
האיכות של התמונה טובה.
וגם אני חושבת שהייתי ממקמת את הפרפר במקום אחר, אבל כל מקום שלא תשים יגיד משהו אחר.
אני הייתי שמה אותו בפינה למטה, בתקווה שה"רקע" של התמונה יפה.
איזה כיף לך, שנים אני חולמת לצלם פרפר. אף פעם לא יצא לי...
[ליצירה]
ובכן
במילה אחת: אין לי מושג בצילום.
ביותר מזה:
אביתר - אין לי מושג, למען האמת. אני ממש ממש לא מבין בצילום, כפי שאמרתי. צילמתי את זה במצלמה שאבי מורי קנה, אני לא יודע הרבה יותר מזה...
ותאיר - אני חושב שהבנתי מה אמרת, אבל שוב - אני לא מבין בצילום.
סתם בטעות יצאה לי התמונה הזאת..
טוב, לא בטעות, 'רדפתי' אחריו עם המצלמה וצילמתי יותר מתמונה אחת, אבל זה באמת לא משהו מקצועי.
[ליצירה]
זה ..
שובה לב..רק בענין הקומפוזיציה: אולי היה כדאי לשים את מרכז ההתרחשות, כלומר את הפרפר, באחד מן השלישים של התמונה ולא במרכז. זה מעלה את רמת הענין.
[ליצירה]
מהמם.
האיכות של התמונה טובה.
וגם אני חושבת שהייתי ממקמת את הפרפר במקום אחר, אבל כל מקום שלא תשים יגיד משהו אחר.
אני הייתי שמה אותו בפינה למטה, בתקווה שה"רקע" של התמונה יפה.
איזה כיף לך, שנים אני חולמת לצלם פרפר. אף פעם לא יצא לי...
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
[ליצירה]
הבהרה
השיר לא נכתב מנקודת מבט של שליח ציבור, אלא מנקודת מבט של מי שמתפלל בציבור ו'רודף' אחרי שליח הציבור.
בכל מקרה, כל אחד אמור להבין בדרך שלו ולפי הראיה שלו, וזה לא כל כך משנה באיזו כוונה בדיוק נכתב השיר, לענ"ד.
(בנץ, לא ביקשת - לא הראיתי. זה הכל..)
[ליצירה]
טוב,
חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס.
לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש?
(על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.)
[ליצירה]
*
קודם כל - תודה.
ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף..
על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא.
חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים.
אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה.
אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד.
אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא.
ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים.
[ליצירה]
..
קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד..
חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם!
האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות.
ידידיה מוסר נשיכות.
[ליצירה]
בסדר,
אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר.
מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד.
אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך".
תגובות