צועק ואם לא
אתה
צועק בשקט לעצמך
כנסיגה עדינה
גם לאור יש ריבוי
והסתר פנים
גם ללב יש מקצבים שונים
צועק צו עקצ ו עק
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הי, זה מצחיק- אפשר לעשות את זה לתרגיל בכתיבה: קחו את כל המילים מהכותרות המוזרות ביותר שמצאתם בצורה, וערבבו אותם למין שיר, (כמובן תחת הכותרת "כל שם יתקבל בברכה..." או "ללא שם") אבל מה רצית לומר? שנמאס לך מצורה? אה? [ליצירה]
- [ליצירה] השתקפות של משהו הזוי למדי, אך גם חכם, כמו אותו מונק זקן שפעם אמר לי "...הנה אפילו כשהקשבת לאגדה שלי ראיתי שנעלמת" [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי יש- דוקומנט 6 מה שלומך, הודיה? כך שאלתי את אחותי שעמדה מאחורי. אנא, הביאי כסא ושבי, למה תעמדי? למה? "כי בא לי", קטלה אותי אחותי האהובה עליי ביותר. ולא, זה לא שהיא רוצחת, אלא מהכוונה של הלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים? יו נועו? "לא עשיתי לך כלום!" נזדעקה אחותי. "מה עשיתי לך? אה? אה? אה? אז ככה יפה? אה? איפה הצדק, איפה?" טוב, זה לא מה שהיא אמרה, זה סתם מוחי שמחפש אקשנים, ואצבעותי שרצות על פני המקלדת בחוסר שליטה. "באיטיות!" צווחה אחותי כדי להרוס לי את הסיפור. לא ילך לך, אחותי יקרה. זה הסיפור שלי, ושלי בלבד "לא נכון!" כן נכון! "לא!" כן! "אמא, תגידי לה, היא כותבת אותי!!!!!!!!!!!" "מה קרה? אילה, מה את עושה לה? אני לא מרשה להגיז לי אותה" "תגידי לה שתכבה את המחשב" "שתכבי את המחשב אבל עכשיו!" אבל אמא, אני באמצע לכתוב סיפור על אחותי יקרה. "מה קרה?" (כך אמי) נשברה הקערה?..." הלשינה אחותי בלי לדעת מה היא עושה. זה לא אני! לא הייתי בסביבה בכלל! "קרציה אחת..." מלמלה אחותי והלכה בשרוך רגליים. "אל תלכי ככה, איך תמצאי לך שידוך?" עזבה אותי אמי בהתבדחות. "לך אני מרשה להמשיך לכתוב, את ממילא לא תמצאי זיווגך בקרוב." מחיתי את דמעותיי מעל פני. בחור יקר- האם תרצה את אחותי במתנה? <אבל היא עוד קטנה!!!!!!!> סיימה לי אחותי את סיפורי, הסיפור שלה. <"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!!!!!!!"> [ליצירה]
- [ליצירה] ההההה דויד וסתיו. כל כך נכון ומוחש. [ליצירה]
- [ליצירה] הידד! סונטה! (ועוד לרבים...) אם היית מחלק אז היינו מבחינים לבד שזו סונטה... המשקל... מן הסתם חמישה ימבים וחצי, כמו בסונטות אמיתיות, אבל עוד לא בדקתי. (גאה להראות משכילות.) זה יפה, זה אותנטי, זה זועק לקרב האהבה והדם, הפעם לא על אישה אלא על אדמה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מוישלישיב! חמוד!!!!!!!!! איזו יצירה אומנותית... מעניין אם המורה שבדק את המתכונת מבין באומנות... מה היתה השאלה? (מזכיר לי שבמתכונת שלי בספרות, לפני המון זמן, בקשו לתאר מערכת יחסים בין בני זוג המלמדת על החברה כולה, ואני כתבתי על מערכת היחסים בין העגלון מ"יגון" לסוס שלו... כמובן שהורידו לי חצי מהנקודות...) [ליצירה]
- [ליצירה] יעל- אין הרבה מה להגיד... זה עצוב מדי. כאב יתום. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.. כפיים סוערות! וקצת סימני פיסוק בטח יעזרו לך. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מטאפורה! ילדי ברזל, חלודת אנוש תעלה באפם!!! גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] כפיים! זה נחמד. [ליצירה]
תגובות