[ליצירה]
הכל צפוי,
אך רשות נתונה
להביט נכוחה
להפריח אנחה
ואנחה כבר אמרו,
חז"ל בזמנם
ששוברת היא אז
גופו של אדם
אך-
אם למנהרת הזמן
תשוב בשנית
תגשש ותבחן
ברצינות תהומית -
תמצא גם חיים
מלאים באורה
שכוסתה זה מכבר
במרה השחורה
הלא ידעת,
ידידי הצעיר
כי הכל תלוי
במבט המאיר?
כפנס יחשב
מבטו של אדם
אם ירצה
ימצא כפור,
ואם ישכיל ימצא -
אור!
[וגם אם ה"שיר" קצת מעאפן, המסר ברור,
לעיתים האור חבוי בעכור,
להתפלל מומלץ,
וגם לשוחח -
עם הקב"ה
או סתם עם אורח...]
בהצלחה!
[ליצירה]
מוות, עלה בחלוננו,
סופק כפיו
מטיל בנו ארסו
המצמת.
אך את הלחי, הרכה, הענוגה
זו השניה- נתנו ברצון
אך טבח בנינו נחפוץ
בידי בני פלשת - אכזר.
וילדנו?
תמים עדיין, מזה שנים
נוטל עדיין מגל ופטיש,
מרחם על אכזר,
נושק אויב.
הו אם אדומה! הו רוסיה הלבנה!
לא תם חלומך,
בני בנייך עודם אוחזים בחלומם,
מובלים אל משרפותיהם,
אחד אחד:
פצמ"ר, קסאם.
מוות
[ליצירה]
יש גם צד שני:
וגם הוא לא יבין כי-
בין כלי מטבח נשברים
כלי שלי
משהיו ספונים בארונם
הוצאו
נסדקו,
ויש- שנשברו
ועם שמטאטא אחזתי
מפריחה ענני עצבות מאובקים
דימיתי אותו לנשק חם
יורה בדמעות שליש
מבכה בדידותי עד אין- סוף
וגם אני
משדות הקרב שבתי
עיתים ניצחתי
עיתים בושתי, גם נכלמתי
אך אחזתי בתקוות חיים
מאושרים.
כמקובל לאחרונה, הא לך כוכבית *!
[ליצירה]
מדוע לא שתקו המעברות?
אולי כי לא כולם חשו מקופחים, זועמים או מושפלים? כך, למשל, סבתי שתחיה- שעברה את תקופת המעברות ללא כל חויה טראומטית.
האם סבתי היא היחידה שלא מרגישה מקופחת וכו'?
נדמה לי שלא, אלא שיותר קל להתלונן ולנגח את הממסד. כן, זה גם נותן לסוציולוגים מקום להתגדר בו.
ולא, לא באתי לזלזל בסבלו של אף איש או אשה ש"זכו" להתגורר במעברות, אלא להביא את הצד שבדרך כלל לא שומעים.
תגובות