*
רסיסי זרע של בוקר שבת
טריים ועליזים
נתלים כמו טל על עשב-בטני
וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך
ושונאים דמותך.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] 3 ראשונות חזקות. ה3 אחר כך מחלישות. יש פה התחלה מעולה לשיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן זה מצויין. טל, יצירה, פוריות מבט אל השמים ב- "וחושבים עליך וקוראים מפי שמך" וחזרה אל הנמענת "ושונאים דמותך." צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה. כך לקריאתי המסוייגת כי השיר לא מנוקד. והשיר חזק וטוב. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] גם לדעתי זהו שיר טוב מאוד. אותנטי, תמציתי והשורה האחרונה חזקה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ניקוד צודקת, התעצלתי לנקד וזה לא טוב. :) ואולי זה כן טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאלה אם זה טוב או לא. פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות ובחרתי באחת. לא שאלה של טוב או לא שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא זהה ל-מה שניסית להעביר. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם משהו שכתבתי לפני שנה בסגנון... הפסח אני מתאבד. תנו לי סיבה אחת טובה למה לא. הפסח אני מתאבד, ולא איכפת לי מי יבוא. הפסח הזה אני אטפס על בניין גבוה וילד ברחוב יביט בי דרך חורים במצה ויראה אותי צונח צניחה חופשית צניחת חורין. כך אפטר באופן סופי בהחלט מכל המרור בחיי. הילד יראה דרך החורים במצה אותי מרוסק על המדרכה כמו חרוסת שהוקאה חזור והקא. הפסח אני מתאבד וזה לא ניתן לערעור. כבר יותר מדי פעמים לב התירוש שלי נקרע כמו ים סוף לשני חצאים שני חצאים שעומדים ומסתכלים זה בזה בהשתאות ובמירמור - "שוב אכלנו אותה". לא עוד אשליות לא עברנו את פרעה ולא נעבור גם את זה. הפסח אני מתאבד ומי שיש לו בעייה עם זה שיעמוד בתור, אבל שיקח בחשבון שזו עלולה להיות עמידה ארוכה - עמידת מצרים של ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, נהדר ! אני מת על שירים בזמן עתיד (סטייה שלי) :) ובכלל השיר יפהפה, הסיפור נוגע. כשהבית הופך לכלא.... ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] צמרמורות רואים שכתבת מאהבה... [ליצירה]
- [ליצירה] נגעת ללבי מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר. וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) ) תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך: "ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה". ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז... אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון... קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז". כה לחי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. נפלא ממש. הלכאורה הזה של הפרידות מכל סוג שהוא. אבל נשאלת השאלה - אז מה עם הכל נאמר או נסגרו כל הקצוות הנראים לעין? יש עוד אינסוף קצוות בלתי נראים. והאם זה אומר שהפרידה הופכת קלה יותר? לא ולא... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאני מזדהה כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך" ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר. עצוב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה אמילי הוספתי בראש התרגום לינק למקור, לבקשתך הצודקת :) אציין רק שזו סוג של טיוטה לא סופית, קיוויתי לתגובות שיאירו את עיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו שורה אחרונה מפתיעה ולא צפויה :) אחלה פאנצ'ליין... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר כמו תמיד. נכנסתי אחרי כמה זמן לגלות כמה וכמה דברים חדשים. מעכשיו איעזר ב"סוכן". מצחיק שגם אני העליתי שיר חדש שעוסק באותו פסוק. ארז. [ליצירה]
תגובות