ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
.
ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
היי יורם
תודה על התגובה. שמחתי. תמיד שמח.
לגבי פרוור - כמובן שאיני כועס, ויש לי שני דברים לומר:
ראשית, לבושתי ולכלימתי, איני מכיר את השיר (או שירים שלו בכלל). בהחלט חור שצריך להימלא.
שנית, מהמעט שציטטת לדעתי אין הקבלה או דמיון. כשאני מריץ במוחי סצינה של ישיבה בבית קפה ובחישת קפה אדישה אל מול סצינה של נסיעה בשתיקה רועמת, לדעתי מדובר בשתי סצינות שונות בתכלית.
מה דעתך אתה ? :)
ארז.
[ליצירה]
יופי יופי - קשור לרחל ?
איזה כיף שמצאתי לי היום אנשים חדשים לבקר אצלם.
באמת שיר מקסים, קצת וקולע.
בחירת הדברים ש"אבדו" נהדרת.
אני מבין שקיבלת את עצתו של שי לגבי שינוי כלשהו בשיר כי מה שהוא הציע זהה לשיר, אבל אני תוהה מה היה קודם :)
כמו כן הזכיר לי את "מתי" של רחל, שנגמר בשורה המופלאה:
"רק אשר אבד לי - קנייני לעד".
ארז.
[ליצירה]
זה שיר ממש פתטי
אני אפילו די מתבייש בו. מוזר לי שאנשים עוד מגיבים עליו :-\ אלמלא הייתי שואף להציג פה תמונה כמה שיותר מלאה ונאמנה על הכתיבה שלי מתחילתה ועד היום - הייתי מסיר אותו. תודה בכל זאת לכל המגיבים!
[ליצירה]
[ליצירה]
באמת יפה
אבל לי עלה דווקא ציטוט משיר אחר של דליה רביקוביץ': "אפילו סלעים נשברים, אני אומרת לך".
[ליצירה]
כמה טוב
שלא השארת אותנו עם שיר יחיד.
אני רק יכול להתחיל לדמיין אילו ייסורים מביאים לכתיבת כזה שיר.
כמה נוח לאותם שמשכילים להסתתר בתוך אותם דפים (ואכן אלפים הם, למי יש פנאי להרהורי כפירה).
כמו נוחה המילה "אש" על הטיותיה בהקשרנו זה...
חזק ואמץ.
[ליצירה]
אני מניח שזה ציני
ובין היתר נועד ללעוג לנתן זך ולפואטיקה שלו. לי אין בעיה עם זה :)
לא הבנתי מה זה המשפט שבהמלצה " ואותי כפתו בעוצם זעמם" וגו', ומה הקשר שלו לשיר. אשמח להסבר !
[ליצירה]
מהמם
פשוט קטע מקסים ורק עכשיו כשקראתי את התגובות נדהמתי יותר לגלות שהכותב אינו כותבת ואינו מיה ואין נועם...
באמת יפה, רומנטי, וכמו שמישהי כתבה, כל כך מקסים שהייתי בטוח בשלב מסוים שזה שקט שלפני סערה ושהחתן ימות בפיגוע ירי בכביש 443 רגע לפני החופה.
איזה כיף שיש גם סיפורים עם סוף טוב.
לי אישית יש טראומת-מקווה לא קטנה אבל נעזוב את זה, אולי הקטע היפה הזה קצת ריכך אותה.
תודה.
תגובות