ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בהחלט מסכימה עם כל אלה שכתבו לפניי שיר אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לומר... שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי. אהבתי נטע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי שלא... אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו. ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה. מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו. תהי חזקה אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איה... זה פשוט נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת התרגשתי בטרוף אף על פי שזה היה קצת ארוך לקראת הסוף כבר חשתי חנק....(של דמעות) בהחלט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** יפייפה, מעניין ומרתק. [ליצירה]
- [ליצירה] *** דימויים נפלאים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מילה אחת אשר תספיק- מדהים. כתיבתך יפה...נהנת לקרוא את יצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
תגובות