בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבתך מדהימה. ובכל זאת, כמה שאלות: א. לא הבנתי את הקשר בין הבית האחרון לראשונים. ב. הניגודיות לא מנוגדת מידי חום לוהט, מדבר שלא מחזיר הד, ואין קירות - מול - אקווריום (קירות זכוכית), צונן (הפוך מחום). לא ירדתי לעומק דעתך בכך. עכשיו לאחר קריאה שנייה, אולי הבנתי. הלוהט השורף של הסביבה, המרחב האינסופי של הסביבה מול הסתגרותה של הנערה ובדידותה, ומוגבלותה בתוך קירות הזכוכית. האם לכך כוונתך? ועצה לאותה נפש מדוכאה של ילדת עיני החול: אם תמשיכי לתת לגיטרה לשמור על הבטן אם תמשיכי לתת לניגון לשמור על האוזניים, הרי שלא תוכלי באמת להיפתח למרחב האינסופי ולשמוע גם את השקט שבלהט. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמעות? אולי באמת רק "נשמעות" אבל לא ממש חזקות? לא ממש מחזקות. כי כשקר בפנים, נורא, קר. שום מילה לא תוכל לחמם. רק רגש שפורץ מבפנים. נהר המיטהר - שמח כתמיד לראות את יצירותייך! [ליצירה]
- [ליצירה] הערה: צוחרה או צוהרה? [ליצירה]
- [ליצירה] שמוליק שמוליק נוחר, ישן - עלמנו על חורבות העוויתות והאיוולת, עֶלֶם חדש כבר לא יקום. מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב אבדון, הניף, היכה, ביונקי שדיים שלא חטאו. יוצא לקרב העלם! לחמו כחוקן - איחסה! לא שוקט הוא בעצירותו- על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה. שמש ההתחדשות והתקווה תאיר - אולי אותו תקרע! ואז, הפתח יפתח - פתחה של תקופה חדשה! שמואל - דחילק - צא מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו - טעות בהבנה! הוא כתב "מול נוף אפרים" - לא בתוך אפרים. בכל זאת - שיר נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] חה אל תתיפייף בלשונך הנמלצת. גם במקורות אסקופה זה סף הבית ולא עקב של נעל. גש לסנדלר מיד! [ליצירה]
- [ליצירה] גדול - הבנתך עמוקה מני ים רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!! אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] שימו לב שימו לב ממה מורכבת האמת: האותיות א' מ' ת' שהם תחילת, אמצע וסוף הא' ב'. ואילו השקר מורכב משלוש אותיות אחרונות לפני הת' של האמת. ללמדך - כי דבר אמיתי הוא דבר שיש לו התחלה, אמצע וסוף, שיש בו היגיון והשכל, ואילו דבר שקר הוא זה התלוש, הלקוח מסופן של דברים בבחינת "חצי אמת - שקר". [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!! כתיבה יפה ומסתורית. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה הקשר בין "הפעוט שנעזב" לבין מה שלא ידעתי ספר והעזתי, קצת לא ברור. ואולי בכוונה? [ליצירה]
תגובות