אוהבים במילים
ומתחברים לשנים
שחלפו עד כרגע.
ויחד איתם
בכל הזרמים
מוסווים ומתגלים
נושמים ומקלידים,
ואנשים רבים מאחורינו
ואנו חדשים.
משליכים גם אנו
לאוצר המילים.
אחחח...מילים. אין כמותן!!
שיר שממחיש טוב מאד את מה שכל היוצרים באתר עושים פה... :)
אהבתי את "ואנשים רבים מאחורינו-ואנו חדשים", זה עורר אותי לחשוב על האנשים שחיו בעבר, אף פעם לא חשבתי עליהם בתור אנשים עם מילים...
[ליצירה]
אחחח...מילים. אין כמותן!!
שיר שממחיש טוב מאד את מה שכל היוצרים באתר עושים פה... :)
אהבתי את "ואנשים רבים מאחורינו-ואנו חדשים", זה עורר אותי לחשוב על האנשים שחיו בעבר, אף פעם לא חשבתי עליהם בתור אנשים עם מילים...
[ליצירה]
למען הסדר הטוב
יש שיר אחר על צ'ט של ארז שנמצא כאן ולא עמד בכלל בפני שאלת הצנזור.
הנה
שיר אחר (גם של ארז) שצונזר מהאתר אך נערך עליו דיון בפורום יצירה. והוא גם הובא שם.
לטעמי, דוקא הוידוי האינטימי והשימוש בגוף ראשון הם שנותנים לשיר את עצמתו ובאיזשהו מקום הם שנותנים לו את מקומו כאן איתנו.
[ליצירה]
זה קטע טוב שנותן תחושת אמינות. ורצון להמשיך ולקרוא עד שהוא כבר יגיד את הוידוי שלו. ואיזה יופי זה שהוא לא ושהוא סומך שנבין לבד.
אני לא בטוח שחייבים לשים את הדברים בגרונו של ילד קטן. מישהו טיפה יותר מבוגר היה עושה טוב לקטע.
והיה שם גם איזה קטע עם המנהל וההתנהלות סביב שקצת קצת סטה מהאינטיסיביות שמאפיינת את כל הוידוי.
כל כך נכון להיפגש אקראית עם זה עכשיו ערב ראש השנה. נראה לי שאלך להתוודות ליד איזה עץ (אולי ביער? הוי אבא)
[ליצירה]
(-:
אני מכיר אחת שעושה ממעידות כאלו, מטעמים.... אבל אני מה, אני בקושי יודע להכין עדשים...
נסתרות ומופלאות דרכי הכותב למצוא דרכים לעינו של הקורא.
תגובות