סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שכבה שניה, מעיני, שכבה שניה ושלישית ואם לא עוזר- גרדי חזק חזק הכל, שפשפי עד שתגיעי לבשר ואז, כשתגיעי לשלד התחילי מחדש. בעצם, אולי כבר מאוחר מידי? אף פעם לא מאוחר מידי. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח לא יודעת. בטוח! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד אבל יש כמוהם אלף [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מזדהה עם השיר אבל אני חייב לציין שהוא יפה! בת מלך- אל תכעסי עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] לאדם דתי אין את הרשות לגעת... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. הדחקת הצדדים שלא רוצים להכיר בהם. [ליצירה]
- [ליצירה] "הם אמרו את אשר רציתי לומר"... ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. זה לא תמיד פשוט, אה? [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים ההתנתקות פותחת דף חדש, חדש יותר, חלק יותר, ברור יותר. את הדף ה"מנותק" תוכלי לשמור תחת עטיפת יומנך, מאחור או לזרקו. או אולי לעשות ממנו מטוס? [ליצירה]
- [ליצירה] התרשמתי מיכולת החשיבה והניתוח. מרת, האם זה כך? [ליצירה]
תגובות