אני רואה לך בלבן של העיניים
נקודות
נקודות
טיפות
טיפות
נופלות
מתנפצות
מתקררות.
אני רואה לך באדום של העין
נהרות
אגמים
בריכות
ניקוים
גדלים
נבלעים.
עכשיו כבר אין לך עיניים
החשיכה תפסה בכל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אולי במקום "בסיפורך" "שחורים"? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. זה קרה. [ליצירה]
- [ליצירה] הביאה אותה, הרוח עם אבק לעיניי וכסערה חולפת- חלפה על פניי מותירה תחושה של בדידות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם על תגובתך! נתת ביאור יפה לדברים. [ליצירה]
- [ליצירה] עברי לידר? ("הכוס הכחולה") [ליצירה]
- [ליצירה] אני מרגיש נורא- אשתי מעליי עם חגורה [ליצירה]
- [ליצירה] פן אחד=> שני פנים. התחיל בחרוזים- נחמד המשיך- ועם הכעס כך גם נקרא. "לא מעבר לכך איני רוצה"- או לנקד או להוריד את הלא הראשון. אחרת זה חיובי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וזאת כדי ללקק לו את האוזן לפני שהוא עולה לנאום? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מתוקה דארקונית אחת! תמשיכי לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כן חשוב. בבקשה? [ליצירה]
תגובות