נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
עיצה מצויינת וגם הביצוע :)
כדאי להוריד את וו החיבור בשורה השלישית (שהיא גם הלפני האחרונה...)
אכן בית שעומד בפני עצמו ומחזיק יצירה ברוב כבוד ויופי :)
[ליצירה]
דב- גם אתה וגם שי דוידס החלטתם לרגש אותי היום- אז הצלחתם (שי עשה זאת במסר אישי וחבל על ציבור הקוראים שהפסיד את מילות הקסם שלו).
אז תודה, על המחמאה בסוף- היא שווה יותר מאלף מילים. ותודה על התגובות והיחס-תמיד.
איה :)
[ליצירה]
איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב...
זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב...
כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות...
נפלא!
תגובות