נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין.
[ליצירה]
כתוב יפה, לפעמים בניסוח מנסה להיות מליצי משהו, וזה קצת לא שייך בעיני.
חוצמיזה- להבדיל מרוב היצירות המתפרסמות כאן תחת קטגוריית ה"שירה", זה נראה שיר מתאים להלחנה... (וזה לא הערה טובה/רעה)
תגובות