את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי- זה מקסים ויפה וכתוב נפלא וחזק ורגיש וטוב... ועצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כיוון המצויינות ביצירה ניכר ;) [ליצירה]
- [ליצירה] בוקר טוב בהחלט! יפה ביותר, ואם יורשה לי- לא ראיתי מקום להתחלת שורה בשורה שלפני, לאמור- בשורה- הרוח מניע קלות .... המילה האחרונה, מקומה בשורה החדשה ועל אף, שאני יודעת שזה נעשה בכוונה, לעניות דעתי (ובאמת- היא עניה), חיתוך שורות לא מתאים בשיר זה. הוא מקסים ביותר גם בלעדיו.... לחיי בקרים אופטיים, שטופי שמש, ירק ואור! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אמה- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך פלונית על שאת תמיד קוראת ומגיבה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד לצאת מהכבדות, בעיני היה בזה פן מבדר ... גם אם הזוי :) [ליצירה]
- [ליצירה] ואם יורשה לי, לפי הכרותי עם כותב המסרים הברורים :) הוא האחרון שיכעס על ביקורת כזו ובכלל... חג עצמאות שמח לכולנו (ועוד קודם- יום זכרון עצוב) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, מעניין שלחלקכם נדמה כי ברור מושא השיר וחלק תמהה ומחפש חיבור ממשי... כל אחד והמקום שכל יצירה מובילה אותו אליו- זה היופי בשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד, במיוחד אהבתי את חוסר החריזה, הייתי נצמדת אליה לאורך כל השיר.... התיאור מקסים, חזק, עוצמתי ויפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- השיר לא זרם לי והשאיר אותי עם תחושה לא נעימה.... משו פה זה לא זה... לא מצליחה לשים את האצבע, אולי חוסר הסדר, חוסר מקצב, או הניסוח, לא יודעת, לא התחברתי... [ליצירה]
תגובות