את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים, אוהבת את הכיוון שתפסת... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להודות שאת היצירה הזו פחות אהבתי מהשלוש שפירסמת לאחרונה. המילה- בוערת שחוזרת מדי הרבה פעמים בעיני, המקצב- הקצת לחוץ יחד עם הפונט הבולט), פחות דיבר אליי. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, הסגנון שלך- של החזרה על שורות, מורגש וכאן נותן משמעות וחוזק למילים.... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- ראשית- תודה, ושנית- רק אשאלך: וכי למה הנאיביות מצערת אותך? איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מתכבדת להגיב ראשונה- מסר: זה יפה, כתוב מצויין, התוכן יפה, המקצב מבטא אותו נאמנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה. בנוסף- "מדי שנה בט"ו באב הירח מלא. גם אני ירדתי לכרם..." גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים. האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה. יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל. נהניתי. שנה טובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן זה מצויין, יש בעיה בשורות אלו: "כאשר הירח מלא. והאוהבים יורדים לכרמים גם אני ירדתי עמם" נקודה- ואז ו' החיבור והשורה השלישית, משהו לא מתחבר... אולי כאשר הירח מלא האוהבים יורדים לכרמים וכמוהם- ירדתי גם אני/ואיתם ירדתי גם אני וכיוב" [ליצירה]
- [ליצירה] קסום, רגיש, עצוב, אמיתי ונוגע... "שמזוודה קטנה כבר ארזת" לא צריך לשנות את גוף? למה ארזת- בגוף שני? לא ארזה? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ביותר וכתוב מצויין! [ליצירה]
תגובות