את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברכותיי, זה מתחיל בצעדים קטנים ופתאום הופך לריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! זה נפלא!!! מן המשובחות שביצירותיך! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה יפה. החזרה בסיום לשורות הפתיחה- עצמתית, פתאום אותן שורות מקבלות משמעות חדשה, חזקה יותר. מאוד יפה, קראתי פעמיים, זה דורש גם קריאה שלישית. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש... אין עליך- רסיס, פשוט אין. אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...) [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- איך התגעגעתי למילותיך. נפלא! - אבל ממך אי אפשר לצפות לפחות... [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב גם בפומבי- מקסים!!! שונה- וזה טוב! (הייתי מורידה את האמור בסוגריים, לעניות דעתי, הוא לא מוסיף הרבה...) אבל- אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] החיוך שלו- רחב כמו שלך או- החיוך שלא- רחב כמו שלך... לבחירה, לא הצלחתי להחליט, להרגיש... [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי, הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הגם שזה לא הסגנון הרגיל שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- יש משהו שאתה רוצה לספר לנו? ניסיון חדש בעשב כלשהו? חומר טוב?! [ליצירה]
תגובות