את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לכם- כל המגיבים על הקריאה והפרגון. ערב מקסים ופורה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פשושית, תמיד נחמד לשמוע (או לקרוא) ששיר שלך עשה משהו ונגע בנפשו של אחר... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראיתי כאן חוסר אופטימיות-כקודמיי, בעיני זוהי יצירה מעודנת, יפה, רגישה וכתובה היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, על התגובה החמה, המושקעת והכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה, השורות הראשונות, מעוררות ציפיה ליצירה.... אבל אח"כ, נשאר הרושם של הוצאת רגשות, בלי מסגרת ותחימה. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- ההזמנה הרומנטית היא עבורי- לתת הצעות לסיווג :) ?! שי- אולי מונולוג, אולי "קטע", לא יודעת, זה פשוט לא נקרא לי כשיר, אבל זו רק עניות דעתי, אתה יודע... קטונתי, בכל זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ יפה- שירי האהבה שלך לארץ, זה מרגש, מרטיט ובעיקר כמו ביצירה הנוכחית- כשזה כתוב כ"כ נכון, כ"כ מעורר הזדהות ואהבה מחדש לארץ הנפלאה הזו. עדינות שזורה ברגישות ודימויים נעימים לקריאה- יצירה מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! [ליצירה]
תגובות