להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין מה פירוש השיר ואל מה הדברים מכוונים. נתתי לו את פירושי ומצאתי חן בעיני השיר. בכלל הכתיבה שלך יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי קרוב למלודי במיוחד להערך שנכתב ביז בתמוז [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים [ליצירה]
- [ליצירה] המשל מעורר מחשבה ואתה כותב אותו בצורה ששווה לקרוא שוב ולחשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריך להודות לחברים במפגש-כתיבה-'צורה' שהערותיהם המדויקות עזרו לי כאן ובמקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה איך שמאיזור הדמדומים שממנו את באה, יש מקום להכספת השמים ויש גם נתינת אפשרות לָשָבַּת להציף רגש ישן עד כדי אפשרות לבוא ימים חדשים. (אגב, ברור שברי עדיף) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] איה-קטנונית תודה על תשומת הלב לכל הריקים בשיר. כנראה שלא קראתי מספיק פעמים את השיר בניסוחו הנוכחי. תיקנתי איכשהו. (האמת שחסרה לי שם מילה) [ליצירה]
- [ליצירה] * אמאל'ה, גרמת לי גם לרצות לברוח ומהר. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש מאוד. כתוב בעדינות מאופקת המכבדת את טוביה ואת הליכותיו . נהניתי וכאבתי. [ליצירה]
תגובות