להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
[ליצירה]
* (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם.
לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות.
[ליצירה]
אהבתי אהבתי. את כותבת איך שכיף לי לקרוא.
הרי הרהוריי:
אהבתי הרבה מהסוגריים. (רק בגירסה 7.0)
לא רק אצל דיסני.. אלא גם בפוטושופ.. נהדר.
דימויים חדשים (הסאמסונג הרוטט מהדור השלישי)
לצד שימוש בתכנים ישנים (גיליתי בי אישה שותה
בלי בעל מקנא)
אחח את כותבת על שתיה נהדר שבאמת נשאר רק לקנא.
אחד השירים עושה לך ממש בוק נהדר.
שוב, כיף.
אגב, חשבתי בהתחלה שעדיף לפרסם כל שיר בנפרד אבל אולי באמת כך זה יותר חזק.
[ליצירה]
איזו רעננות. איזה כתיבה.
כמה את מדהימה
אוהב יותר את השירים שאת ממעטת בהם בפעלים מחודשים ומתחכמים (כאן - זה רק מתדפדף) ונותנת לרעננות של המחשבות והביטויים הפשוטים לעשות את שלהם
[ליצירה]
מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים.
[ליצירה]
(-:
אני מכיר אחת שעושה ממעידות כאלו, מטעמים.... אבל אני מה, אני בקושי יודע להכין עדשים...
נסתרות ומופלאות דרכי הכותב למצוא דרכים לעינו של הקורא.
תגובות