להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה אה [ליצירה]
- [ליצירה] / נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] הוי נשמת אני מתנצל בפנייך, איך הקפטן הצליח להטביע אותי ככה עמוק במים. וחתלתול, אני יודע מי הגאון. אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הבנתי את הסוף שכנראה הוא חשוב אבל הבית הראשון יפה מאוד. כמו שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] / וואלה, זה יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה) שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון שלך על כי תצא הוא פנינה אמיתית. נהנה כרגיל לקרוא מרעיונותיך [ליצירה]
תגובות