בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
זה מהמם. הסיום מרגש. אהבתי מאד את הרעיון של כתיבה לירית בצורת מחזה. יוסף וכתונת הפסים הכתומים.
הסגנון של קטיעת השורות מזכיר לי את הכתיבה של אחותך...יש בכך משהו מיוחד, למרות שלפעמים אני לא מבינה למה אתה עושה את זה.
[ליצירה]
מזל"ט
בסימן טוב ובמזל טוב!!!
על נישואיך עם רות נעמי.
בהצלחה ומי יתן ותזכו להקים בית נאמן בישראל לבנין עדי עד עם בנים ובני בנים העוסקים בתורה.
המון מזל"טים!!!
(אין הכונה ל:מטוס זעיר ללא טיס.. =) )
ד"ש חם לבחירת ליבך וליבנו...
בברכת כוט"ס,
מעמקים
ירושלים תובב"א
[ליצירה]
נכנסתי עכשו ינואר 2006
הזמן כאילו חסר משמעות ועומד מרוגש לפני השיר
כמו לפני עמוד תפילה שהנץ פרחים וגמל סופסוף תשעה שקדים מתוקים
ושקד מר אחד
לזכר העתיד
[ליצירה]
ובכן..
השיר מכוון כלפי משהו מסוים?
כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה..
לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר.
המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין.
[ליצירה]
אממ...
רוצה ביקורת?
'משוכללים' ו'חרוזים' זה לא חרוז.
גם 'חרוזים' וחרוזים' זה לא חרוז.
כרוז? בליל? המילים משוייכות ללא שום תחביר הגיוני.
בבית השלישי המשקל לא מותאם.
הבית האחרון די מאולץ.
אבל יפה, בסך הכל, התחלה טובה.
בהצלחה!
[ליצירה]
נכון, נכון!
עליתם על זה, הסיפור נכתב בהשראת הסאטירה של קישון.
למעשה, עופים פלא' נתן את הרעיון, כשכתב תגובת זעם על כך שהסוף איננו. (ואני היצחק, כן?)
ומי שלא קרא את הסאטירה ההיא מוכרח להשלים חור זה במהירות.
שמח שנהניתם (בהנחה שזה מה שכל התגובות מביעות)
שאו ברכה,
יצחק...