הוגה דעות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני כמעט בטוח שכבר פגשתי את אליהו גוטנפרב שלך בתור רב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לומכירה אותו, אבל... חמודי! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי זה היה צריך להיות "הוזה דעות"... אני, עכ"פ, ציירתי ורק אח"כ חיפשתי שם. על האליהו גוטנפרב אני סגור. זה חייב להיות הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] , אבל למה הוא שותה כל כך הרבה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק.גם השם מתאים...בטוח שותה עם אף אדום שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף הציני: אפילוג: פסיכולוג הוא לא מטה קסמים, כמו שאמרה האמא, אבל יש דברים שכן יכולים לפתור בעיות בין רגע. במפקדה תת קרקעית בעירק שוגר באותם רגעי שיחה טיל סקאד אשר שם קץ לבעיותיהם באחת. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... האמת היא שזה נאמר בהשראתו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני. נחמד ותו לא. תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד. ככה לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] אינך צודק, הו גאיוס! אינך צודק, אמיתות יש לומר, בין ישפיעו בין לאו. אכן, שיר עצוב ונוגע ללב! ובכן, מי יתן זה השיר לִמציאות! קורא אף אני לאיחוד הכחות- מול אויב משותף, ולא מול אחים. !! האויב הערבי נגדנו נלחם! היזהֶרוּ! אל תרבו, בפירוד, סכנה! בברכת "וחרבי תאכל אויב", נקמות וכל הכרוך, יצחקוס אריוס, טריבון, מדינת יהודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נורא.. וכל מילה מיותרת... ובכל זאת: אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי זה היה צריך להיות "הוזה דעות"... אני, עכ"פ, ציירתי ורק אח"כ חיפשתי שם. על האליהו גוטנפרב אני סגור. זה חייב להיות הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים! המשל אינו קשור לענייננו! כשאני מדבר עם מישהו בטלפון, אני לא אומר כי 'עד שלא אראה אותו הוא חסר דמות', אני יודע שרמת הקליטה שלי במפגש הנקודתי הזה, מוגבלת. וגם אם אראה אותו, ודאי שלא אוכל לומר שאני מכיר אותו, עד שאדבר איתו, וכן הלאה, לרבדים עמוקים נוספים. על סמך הניסיון, ועל סמך הבנת מגבלותי, אני מבין כי יש דברים שלמרות שאיני יכול לפגשם, הם קיימים. לא אכפת לי להאמין במציאות אותו בובו, אבל אין לי גם סיבה לעשות זאת. קיצור, משל מלך הודו בכוזרי. אני מאמין בא-להים שנגלה אלי באותות ובמופתים, ושברא את העולם, שהגביל את המוגבלים, ומתוך כך אני מסיק כי הוא נעלה מטבע, למרות שלא נפגשתי אתו במסגרת אינסוף. אבל להגיד שא-להים הוא טבע, הרי זאת עבודה זרה, ולאו דוקא כפירה, כמו שהסכימו גדולי הדור ההוא ושלאחריו, וכמו שמורה השכל הישר. אשמח להמשיך, אם זה לא מלאה אותך מדי. ברכה ואור, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] או קי.. זה לא אמור להיות "עת", יבשה הדמעה? בכולופן לא ממש הבנתי את הסיטואציה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי הם שתקו בגלל... שהם פשוט היו מאושרים על כך שהם בארץ. משום מה כל המהפכנים, המורדים, לוחמי החופש והשויון נראים לי כל כך אנשים של יאוש. השאלה היא איך אתה רואה את המציאות; יש מה לתקן, לא אכחיש, אבל גם יש כל כך הרבה על מה לשמוח, באמת. זה שאנו כאן בארץ, עם ממשלה שלנו (כבוד!), ואנשים כל כך טובים, זה דבר שהרבה דורות של גלות חלמו עליו. יש לאן להתקדם, אמת, אך לא מתוך כעס, כי אם מתוך חדות יצירה. נסה זאת, הו שמואל יקירינו! הרבה ברכה ורוב טוב! החותם בדמע, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי מה שתגיד... [ליצירה]
תגובות