[ליצירה]
יש לי שאלה
כשאתה כותב שאתה לא מצליח לדמיין כלום למה אתה מתכוון- כי אפשר לפרש בשתי דרכים:
אתה רומז לכך שיש לך מעידות באמונה,
שהרי איך אפשר לדמיין שאלוקים שם למעלה מקשיב
לך-אולי הוא לא...
בעיה באמונה.
או שאתה לא מצליח לדמיין את כל העסק -כי גדול עליך קצת.והדברים עצומים מדי בכדי שתפשט ותמעט אותם בדימיון שלך.?????
[ליצירה]
עצוב למדי
האביב זו עונה כל כך יפה, של פריחה... מעניין למה זה גורם לך להרגיש ככה...
טראומת ילדות?
אני אוהבת הרבה יותר את החורף, ואןם כבר אני שונאת עונה זה את הקיץ (בעע! חם, דביק, יתושים)
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
נחמד. קצת אארוך לי מידי... אבל אני לא דוגמא
"אביר על הש"ס הלבן".
פשוט גדול!!
זה אחרד ההרהורים היחידים שקראתי כאן שהם באמת הרהור ולא שיר מבחינת הכתיבה, ועל כך- שכוייח עצום!!
[ליצירה]
שטיבעל
זה חדר.
שטיבלעך פרושו חדרים.
זה אומר בד"כ בי"כ שיש בו מלא חדרים קטנים וצפופים שאפשר למצוא שם מניין שחרית בעשר בלילה ומניין מנחה של לפני שבת צמוד להבדלה...
משהו כזה.
יש כל היום מניינים.
קמת באחת עשרה וחשקה נפשך במניין שחרית?
אם אין בסביבה מניין חב"ד או שאתה בצפת ותוכל ללכת לקאסוב, חפש את השטיבעל המקומי....
זה אמור להיות עצוב?
ריקני?
שטיבלעך עם מניין אחד לא ממלא את תפקידו...
זאת הכוונה?
אני מת לדעת....
[ליצירה]
יפהההה!! :-)
מאוד אהבתי את הסיפור הזה!
הוא מרגש ומצחיק בצורה הנכונה בדיוק. כמו שאני אוהב (ולא כ"כ מצליח לכתוב...)
תמשיכי לכתוב ככה- זה נפלא!!
חובב.
[ליצירה]
מדהים
אהבתי את הסגנון שבחלקו מושאל משפת הנביאים- "סרה מעצבונה".
לפעמים יש חוויות שנחקקות בנו ומסרבות להמחק למרות הכל. ישנו חסרון בלעמוד יציב כמו סלע והוא שהחרוט על סלע -חרוט לעולם.
אהבתי מאוד את המבנה הניגודי:
עומדת איתנה, אך עודנה מבכה; צנומה ומהססת לדעתו ולדעתה היא עומדת יציבה ועוד..
אהבתי גם את השימוש בטבע- רגבי אדמה וסלע.
י"ום, יום ועוד אחד"*צריך לשים פסיק גם אחרי ה"יום" השני.
זהו כלל לא "קטע". זהו שיר לכל דבר.
ושיר יפה מאוד!
המשיכי!
[ליצירה]
כ"כ עצוב.
עלתה דמעה בזווית עיני.
הפנייה ההדרגתית של השיר מהמצב הכואב אל ה"חוסר שביעות רצון" שנובע מהתשומת לב המיותרת שהיא תקבל, לדעתה- זו הפואנטה של השיר.
לדעתי החזרה בכל פעם על המשפט "זהו הרגע שממנו והלאה" מכבידה על הקריאה ושוברת את הזרימה של השיר.
כדאי להוריד אותו ברוב המשפטים ולהשתמש בפיסוק נכון כדי לצמצם את המשפט. משהו כמו:
"זהו הרגע שממנו והלאה המשפחה לא תחזור להיות מה שהייתה,
שממנו והלאה לא כל הלילות ישמשו לשינה.
זהו הרגע שבו יסומן מינוס במשפחה."
[את המשפט האחרון אני לא כ"כ אוהב ולא כ"כ רואה איך הוא עוזר לתאר את העצב..., לדעתי, הוא מגלה מהר מידי על המוות שעליו מדובר]
אפשר להשתמש כמה פעמים במשפט הפתיחה, זה יפה וזה נקרא "אנאפורה", אבל לא ברצף כזה ובכמות כזאת.
נסי לשכתב ואני בטוח שהשיר ישתפר מאוד.
בהצלחה!
אבל זו רק עניות דעתי, עשי מה שנראה לך.