אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
מ ד ה י ם
וכאימרתה של אתי אנקרי: "מה אתה הולך?". סתם, סתם, אני מתבדחת כדי להפריך את המועקה.
דרך צליחה באשר תלך.
נגע מאד מאד לליבי.
מי ייתן ויתגשמו כל משאלות ליבך לטובה.
[ליצירה]
הא לך תגובה נוספת
קודם כל, סחטין על היוזמות שאתה לוקח כדי לקבל תגובות, ולא נח לך על זרי הציפיה. אבל ואני יכולתי להיות כמוך. אך למרות שאני תמיד משוועת לתגובות, ולא תמיד מקבלת, ודאי לא מספיק, אני דוממת את אכזבתי.
ועכשיו - שירך. אני לא בטוחה שהצלחתי להבין אותו. כלומר הוא באמת כתוב יפה, אך לא ברורה לי הסיטואציה המתוארת. האסוציאציה שעלתה לי בראש הינה הקרבת הילדים בגיא בן הינום על ידי הוריהם, ואני חוששת שמא פספסתי בענק... הינה, גם אחרי שקראתי אותו פעם שלישית.
התואיל אפוא לבאר לי, למה התכוון המשורר?
המשך יום נעים וטוב.
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי, זה ממש עצוב
ואת ממש לא ריקה. גם אם את מרגישה כך. כלומר, התוכן נמצא בך, באשר את, ואין צורך למלא במשהו מבחוץ... כל מה שמגיע מבחוץ הוא זמני, רגעי וחולף.
התעצבתי מאד לקרוא, שאפילו יוצרת מלאה שכמוך, נקלעת לאחיזת העיניים הזו שהיא ריקה. את לא, ואל תיכנעי להרגשה הזו. ואולי תקראי את מה שיהודית בת עמי כתבה לי, על היצירה שלי חסרון. זה נראה לי מאד קשור...
שתהיה שבת שלום.
[ליצירה]
הההההההווווווווווווו
איזו אנחה של רגשות מעורבים נפלטה מפי למקרא שירך.
תיאור עדין, יפהפה ומרגש, של קשר מיוחד ותקשורת מדהימה, המסתיים בשאלת השאלות.
עצוב, עצוב כשזה נגמר.
ועם זאת, נפלא - נפלא שזוכים לשיר כך עם מישהו. גם אם בסופו של דבר בורח השיר לדרכו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות