אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
זה מזכיר לי קצת
את השיר של לאה גולדברג ז"ל, לפיו, בין השאר עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על הרגשות...
בכל מקרה - המסר שלך עובר לדעתי בצורה ברורה וחזקה.
אולם חבל שאתה מוותר, כשאתה חושב שאף אחד לא מבין אותך. אולי תנסה להסביר? מבטיחה להקשיב...
[ליצירה]
קראתי שוב
והאמת - הפעם ממש נהניתי לעקוב אחר כל החיבוטים.
עושר שלם יש שם בפנים.
גבר? מי היה מאמין שגם אצלו... סתם, סתם, שלא יתנפלו עלי כל התרנגולים פה. אני יודעת וידעתי תמיד שגם לכם יש רגשות.
עדי - סחטין! נהניתי.
[ליצירה]
דוד המלך - אינני דנה
אני באמת חושבת שזה הכי אנושי.
אני חושבת שהקטע הזה מראה גם את הרווח שבבריחה, אבל הוא משקף גם את ההפסד.
במלים אחרות: ההחלטה מה לעשות נתונה בידי כ"א מאיתנו, אבל חשוב לדעת מהי העלות ומהי התועלת בכל בחירה שעושים, ולעשותה ממקום של מודעות.
חבל שהבנת את השיר כשיפוטי. מעניין אותי מה בנימה שלו נשמע כך...
תגובות